דפנה לוי

בת דליה ומשה. נולדה ביום ד' בסיוון תשכ"ה (4.6.1965) בחדרה, למשפחה ‏ ברוכת ילדים מיוצאי תימן. דפנה הייתה ילדה חיננית ואהובה על הכול משחר ‏ נעוריה. את חינוכה היסודי קיבלה בבית-הספר 'נילי' בעיר מגוריה זכרון יעקב. ‏ כיתות ז'-ח' למדה בבית-הספר החקלאי בפרדס חנה, ואחרי-כן עברה לבית-‏ הספר המקצועי 'אורט השומרון', שאותו סיימה במגמת שרטוט. מילדותה ‏ הצטיינה בקול ערב והרבתה להופיע בחגיגות ובאירועים בבית-הספר ומחוצה ‏ לו. תקופת-מה שרה בלהקה צעירה שהוקמה בזכרון יעקב. דפנה הייתה חניכה ‏ ומדריכה בתנועת 'מכבי הצעיר' ונהנתה מאוד מפעילותה החברתית.‏ בנובמבר 1983 התגייסה דפנה לצה"ל ואחרי הטירונות נשלחה לקורס ‏ שרטטות, שסיימה בהצלחה רבה. אחרי-כן הוצבה בחטיבת הצנחנים - עוצבה ‏ שאליה נקשרה בעבותות חזקים עד יום מותה. נועם הליכותיה, מסירותה ‏ ויעילותה הוציאו לה מוניטין ביחידה שבה שירתה. יום שחרורה משירותה ‏ הסדיר, בנובמבר 1985, היה לה יום עצוב. היא ידעה שתמיד תחסר את אווירת ‏ החברותא המשפחתית של חטיבת הצנחנים, את המתח והסיפוק שבמילוי ‏ תפקידים חיוניים. ואכן, אחרי שהשתחררה משירות החובה ועבדה כשנתיים ‏ במוסד לביטוח לאומי בחדרה, החליטה דפנה לחזור לשירות קבע בחטיבת ‏ הצנחנים. מפקדיה הוותיקים שמחו לקבלה והיא הצדיקה את התקוות שתלו ‏ בה. תוך זמן קצר רכשה לה מעמד מעורר קנאה של סמלת יעילה, מסורה לאין-‏ גבול, מלאת חיים ומשרה אווירת שמחה על כל סביבותיה. היא שירתה בצפון ‏ הארץ ובלבנון וליוותה את החטיבה בכל פעילותה המבצעית.‏ בליל ה' באב תשמ"ח (19.7.1988) נפלה דפנה בעת מילוי תפקידה, כאשר נסעה ‏ ברכב צבאי לביתה בזכרון יעקב. למחרת אמורה הייתה להתייצב לראיון ‏ בפיקוד בירושלים לקבל תפקיד חדש ואחראי. בהגיע הרכב לצומת 'המוביל' ‏ אירעה תאונת-דרכים קטלנית וסמל דפנה לוי קיפחה את חייה. היא הובאה ‏ למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בזכרון יעקב. השאירה אחריה הורים ‏ וחמישה אחים ואחיות - נגה, עדי, רחל, עינב ועוז.‏ עמוס, אחד ממפקדיה בחטיבה, כתב בספר שהוציאה המשפחה לזכרה: ‏ ‏"פגשתיה לראשונה במסגרת תעסוקה מבצעית בלבנון... ערב-ערב, לאחר סיום ‏ עבודתה כשרטטת, הייתה מגיעה למחלקת המבצעים וממשיכה בעבודתה, ‏ שלמעשה, לא הייתה שלה. כמעט כל ערב ראיתיה מסייעת בשרטוטים ובהכנת ‏ פקודות עד לשעות הקטנות של הלילה... מלאת שמחת חיים ועליצות... עם ‏ הזמן הפכה לחלק מה'משפחה' - משפחת הצנחנים. בלטה בין חיילי החטיבה ‏ ותמיד הייתה במרכז העניינים... כשחזרה לשירות לא הופתעתי... המשפחה ‏ המלוכדת שבחטיבה, אווירת העשייה, חוסר השגרה והפעלתנות חסרו לה... ‏ בחממה המיוחדת של חטיבת הצנחנים, יחידה המובילה באיכותה בצה"ל, ‏ הייתה דפנה פרח מיוחד".‏ במכתב התנחומים ששיגר למשפחה, ציין מפקדה הישיר את המסירות, החן ‏ והיעילות שבהם מילאה את תפקידה. "אותו חן יישאר חקוק בזכרוננו, ואותה ‏ מסירות ויעילות ישמשו לנו סימני דרך".‏ דפנה לוי, יהי זכרה ברוך.‏