לוי מחבובי

בן לאה ועובדיה. נולד ביום י"ד בשבט תש"ל (21.1.1970) בנתניה, כבן בכור ‏ למשפחתו. בשנותיו הראשונות התגלה כילד נבון, אהוב מאוד בקרב משפחתו. ‏ הוא למד בבית-הספר היסודי 'שורשים' בנתניה. תלמיד חרוץ היה, רצה לדעת ‏ הכול, הרבה לקרוא והרחיב אופקים. הוא המשיך את לימודיו בבית-הספר ‏ ‏'כדורי' והתגלה כפעיל בחיי החברה, ותלמיד משכמו ומעלה. הוא התקשר ‏ מאוד לעבודתו בענף הרפת והיה אחראי על המחלבה. עבודה זאת עשה ‏ במסירות רבה ובאהבה. בפרק זה של חייו גילה את אהבתו לטבע. הוא טייל ‏ הרבה ברגל וגמע מרחקים עצומים באזור הר תבור ובסביבת בית-הספר. הוא ‏ התלהב מהנוף המרהיב, ההרים סביב והאדמה המעובדת באזור. לוי השפיע ‏ על כל בני משפחתו שכה אהב ולאט-לאט הצטרפה המשפחה לטיוליו במרחבי ‏ הארץ, ובעיקר באזור התבור ורמת הגולן. הוא הכיר כל דרך ושביל, כל נחל ‏ וואדי, וכל מקום שממנו נבעו מים, כל מפל וכל בריכה.‏ בסיימו את כיתה י"א החליט להמשיך ללמוד כתלמיד אקסטרני וכך סיים את ‏ לימודיו ואת בחינות הבגרות, מבלי לשכוח את הצפון שכה אהב. בשנה זו ‏ ביקר בתנועת הצופים ולא נעדר מפעילות כלשהי. הוא למד קרב מגע, והתאמן ‏ בדבקות במכון כושר.‏ בתחילת אוגוסט 19889 גויס לצה"ל והתנדב לחטיבת הצנחנים. כבר בתחילת ‏ הדרך נתגלו בו תכונות של מנהיג. במהרה למד כיצד להיות לוחם ברמה ‏ גבוהה וחבר אמיתי, שמוכן תמיד לעזור. הוא אהב את נשקו לא נפרד ממנו ‏ ועבר את המסלול, ופניו לבה"ד 1. אם עושים משהו, אמר אז עושים אותו ‏ בגדול. הוא סיים קורס קצינים בהצלחה, ונשאר בבה"ד 1 כדי להמשיך ולחנך ‏ דור חדש של מפקדים. לוי היה אהוב על כולם בבה"ד, הדאגה לאחרים הייתה ‏ בראש מעייניו. חניכיו וחבריו אמרו עליו: לוי בעל כוח ועוצמה של כמעט ‏ עשרה אנשים, עם שכל מבריק וחוכמת חיים מדהימה. הוא חי בשנות ה90- ‏ עם אידיאולוגיה שרק בן גוריון יכול היה להבין. מהר מאוד התגלה בכל ‏ תכונותיו האישיות המצוינות. מדריך שבלט ברמתו הערכית, בבגרותו ‏ הנפשית, ובסמכות המקצועית. הוא ידע לנסוך הרגשת ביטחון ולטעת ‏ חיזוקים. ‏ ביום י"ט באיר תשנ"א (3.5.1991) נפל לוי בעת מילוי תפקידו. הוא נסע ‏ בתפקיד במסגרת סדרת ניווטים, כאשר רכבו התהפך. הוא נפצע אנושות ‏ ונפטר לאחר מספר ימים. הוא הובא לקבורה בבית-העלמין הצבאי בעירו ‏ נתניה. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ושני אחים - מזל, נעמה, ראובן וגיא.‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "בהתנהגותו ‏ ותפקודו היווה לוי את דמות הקצין והמפקד אשר שימשה לכולנה דוגמה ‏ ומופת בעבר ותמשיך להאיר את דרכנו בעתיד". אחד מחניכיו כתב: "לוי ‏ כאדם, כקצין, כמדריך וכחבר ראוי להיות מודל לחיקוי לכל מי ששואף לטוב. ‏ זכות נפלה בחלקי, להכירו ולהיות חניכו. אלו מקצת הדברים אותם רציתי ‏ לומר ללוי עם סיום הקורס, רציתי ולא זכיתי. גדול הכאב ורב הצער". לוי ‏ הועלה לדרגת סגן לאחר מותו.‏ משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו, ובה דברי חברים ובני משפחה על ‏ דמותו.‏ לוי מחבובי, יהי זכרו ברוך.‏