אורי מעוז

תאריך לידה:
29 ביוני 1966
תאריך נפילה:
13 ביולי 1988
דרגה:
סגן
שנת נפילה:
1988
תקופת נפילה:
היציאה מלבנון, האינתפאדה ועד היום
שם היחידה:
פלוגת סיור 5173
מקום קבורה:
יסוד-המעלה
קורות חיים:
בן אביבה ויעקב. נולד ביום י"א בתמוז תשכ"ו (29.6.1966) ביסוד המעלה. את ‏ לימודיו החל בבית-הספר היסודי ביסוד המעלה, והמשיך במגמה ההומניסטית ‏ בבית-הספר תיכון 'דנציגר' בקרית שמונה. ‏ בשלהי אוקטובר 1984 גויס אורי לשירות חובה בצה"ל. הוא התנדב לחטיבת ‏ הצנחנים, עבר את מסלול הטירונות, קורסים והשתלמויות לנהגי נגמ"ש, ‏ צניחה, מ"כים, קורס קציני סיור, והגיע לסיירת החטיבה. מפקדיו העריכו אותו ‏ כקצין מעולה.‏ ביום כ"ח בתמוז תשמ"ח (13.7.1988) נפל אורי בעת מילוי תפקידו. בפעולה ‏ לאיתור קני מחבלים בדרום לבנון נתקל הכוח הסורק במחבלים, ובחילופי אש ‏ נפגע אורי. הוא פנה במצב אנוש ונפטר במרפאת מחנה 'גיבור'. אורי הובא ‏ למנוחות בחלקה הצבאית שבבית-העלמין ביסוד-המעלה. הותיר אחריו הורים, ‏ שני אחים - עודד ויואב, ואחות - מיטל.‏ קטע ממכתב התנחומים למשפחה השכולה, שכתב מפקד היחידה: "אורי, היה ‏ מעמודי התווך ביחידה, קצין מבריק, בעל מרץ ותושייה. הוא היווה דוגמה ‏ ומופת לפקודיו וחבריו ביחידה. נכון היה להגיש עזרה לחבריו בכל עת, לייעץ, ‏ לסייע, להקדיש ממרצו ותושייתו. המושג 'אחרי' היה עבורו מוטו שהנחה ‏ אותו בדרכו הפיקודית. אין ספק שלאור ערכיו יחונכו הדורות הבאים".‏ אורי מעוז, יהי זכרו ברוך.‏
נרות שהודלקו: 121הדלק נר
  • אהרון  (20/11/2016 00:34)
    אורי היקר בזמן האחרון חושב עלייך לא הכרנו תקופה ארוכה סהכ כשלושה וחצי חודשים של קורס קצינים היום כחוזר בתשובה שנים רבות אני נזכר איזה נפש גבוהה היית הליוך שלך חוסר המאמץ הנונשלנטי לא משנה כמה הלכנו תמיד סיימת ראשון אבל איזה ראשון! בהפרש ניכר מאחרים לפעמים בפערים בלתי נתפסים ממעמקי הדכאון שהייתיי בו ה פרצוף שלף הפיח בי רוח חיים הליצנות החיובית העדינות שלך כשהערת אותנו בבוקר שברו כול התנגדות ח'ברה החייאת תעשו טובה אנח קצין תורן תתעוררו מי יכול לעמוד בפנייך בפני החיוך העדינות האין סופית שעטפה את הלחץ עד שלא הורגש כלל והחיוך , הקלילות,בהתנהלות והאהבה למה שאתה עושה היום אני יודע שהיית חסיד יהודי נפש של גדול בישראל אוהב אותך אורי על אז שהארת ומזכיר אותך בהזכרת משמות יהי זכרו ברוך!!
  • מוטו  (09/05/2020 19:07)
    מקרה שני לעקשנות הרי לא רצית שאבוא להמשיך אתך לשם וצדדת במפקד מוטי ולצערי נשלחתי לקצונה וכולכך רציתי להיות אתך שהוליך אותי המסעות והיה הכי אלוף הצתערתי שלא המשכתי ובכיתי אבל המשכתי לקצונה להדרכה שנים רבות בעקבותך וגדי להורים אני ממש חסר יכולת לתאר תכאב אך המשכתי ואמשיך את הדרך שלא לעצור גם כשנופלים אני גאה בך ומצדיע תודה