אבי סלטו

תאריך לידה:
16 ביוני 1975
תאריך נפילה:
22 בינואר 1995
דרגה:
סמל
שנת נפילה:
1995
תקופת נפילה:
היציאה מלבנון, האינתפאדה ועד היום
שם היחידה:
בסיס אימונים 35
מקום קבורה:
ראשון לציון
קורות חיים:
אבי נולד בארץ ב16.7.1976- להוריו נסים וציונה. השלישי מבין ארבעת ‏ הילדים במשפחה. גדל והתחנך בשיכון המזרח שבראשון לציון. עוד בילדותו ‏ היה חייכן, כשרוני, מלא שמחת חיים והבולט בין כולם. תמיד היה מוקף ‏ בחברים ונחשב למנהיג החבורה. בחור סימפטי, אהוב על סביבתו, אדם הנותן ‏ מעצמו ועוזר לכל מי שנזקק לו. את שנותיו הראשונות למד בבית-ספר יסודי ‏ ע"ש דוד רמז בשכונת מגוריו, המשיך את לימודיו בחטיבת הביניים ע"ש אהרון ‏ קרון בראשון לציון, ולאחר שנתיים עבר לביה"ס המקצועי "אורט צריפין", שם ‏ התמחה כחשמלאי רכב וסיים את לימודיו בהצטיינות. ‏ בינואר 1994 התגייס אבי לצה"ל, ועבר טירונות כלל-צה"לית בבסיס "צוקי ‏ עבדה" באילת. בתום הטירונות שובץ בחיל-חימוש כחשמלאי רכב, מקצוע ‏ שבו התמחה בבית-הספר המקצועי שבו למד. הוא המשיך את שירותו בבסיס ‏ הצנחנים "סנור" שבו היה מאוד גאה.‏ אבי אהב לבלות את זמנו הפנוי בחיק משפחתו, ובטיולים באזור הצפון ‏ במחיצת חבריו. תחביביו של אבי היו רבים מכדי שאפשר יהיה למנות את ‏ כולם. תחביב בולט: אימוני כושר במכון שבו היה מנוי תקופה ממושכת. ‏ מיוחדת במינה הייתה אהבתו לבעלי-חיים. בתקופת שירותו הצבאי נרקמה ‏ מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין חברתו ענת, אשר נמשכה כשנה. מרצחים ‏ נתעבים גדעו את חלומותיו ומאוויו, והוא בן 19 שנים בלבד.‏ אחותו האוהבת אתי סלטו כתבה שיר לזכרו:‏ הו אבי מה לעשות / אני לא רוצה להמשיך לבכות / אני רוצה אותך איתנו / ‏ החיים בלעדיך קשים לנו. / אנו מתגעגעים אליך כל כך / ובמיוחד לצחוקך ‏ המתוק והרך. / אז מה אם אתה לא הבן הבכור / אך בכל זאת אותך לעד ‏ נזכור. / אתה היית הקטן מהבנים / ואני בת הזקונים. / כל עוד חיים עודנו / ‏ תמיד נישא אותך בליבנו. / עברה כבר חצי שנה / ואני עדיין לא מאמינה / ‏ הימים בלעדיך ארוכים ומשעממים / אך מה לעשות אלה החיים. / הגורל רצה ‏ כך / וזה חבל כל כך. / כבר הגיע החופש הגדול / ואני לא רוצה לסבול. / ‏ זכרונות עולים במוחי / איך בחופש הגדול היית איתי. / המיטה שלך ריקה / ‏ ואני עוד מחכה / אולי תחזור / אולי תצא מהבור.‏ אבי סלטו, יהי זכרו ברוך.‏
נרות שהודלקו: 239הדלק נר