אדיסו - עדי סמני

בן בוזו מרב ותספהוני. נולד ביום ז' בטבת התשל"ד (1.1.1974) באתיופיה. ‏ כשהיה אדיסו בן שנה נפטר אביו. כשמלאו לו שמונה שנים עלה לישראל עם ‏ אמו ושלושה מאחיו. המשפחה שהתה כשלוש שנים במרכז קליטה בעפולה ‏ ולאחר-מכן בנתה ביתה באשקלון.‏ אדיסו החל לימודיו בבית-הספר היסודי בעפולה והמשיך בפנימייה בפרדס ‏ חנה. בגיל ארבע-עשרה עבר ללמוד ולהתחנך בפנימייה הדתית 'שפיר' ליד ‏ אשקלון. אדיסו המשיך לימודיו בבית-הספר 'הודיות' ביישוב הודיה, במגמת ‏ מכונאות רכב. טרם גיוסו לצה"ל כתב אדיסו בפנקסו: "עוד מגיל תשע אני ‏ חושב איך להגן על ארצי. במיוחד על ירושלים, שאותה אני אוהב מכל הלב. ‏ למען ירושלים אני מוכן להקריב את נפשי, כי זאת עיר הקודש".‏ בחודש פברואר 1992 גויס אדיסו לשירות חובה בצה"ל. מכיוון שלמד במגמת ‏ מכונאות רכב, היה אדיסו מיועד לשרת כמכונאי, אך הוא עמד על-כך שיוצב ‏ בחי"ר, בחטיבת הצנחנים. הוא יצא לטירונות חי"ר, השתלב במסגרת הצבאית ‏ ועמד בכל המשימות הקשות שנדרשו ממנו. הוא עבר קורס צניחה והמשיך ‏ מסלולו הקרבי באימון המתקדם של חטיבת הצנחנים, שבסיומו קיבל דרגת ‏ רב"ט. לדברי מפקדו, אדיסו היה מקובל חברתית, חבריו אהבוהו ואכן היו לו ‏ בפלוגה חברים שסייעו לו להתגבר על קשיי הטירונות והמסלול הקרבי ‏ המפרך. בכל תקופת שירותו דאג אדיסו לאמו, אליה היה קשור במיוחד.‏ ביום כ"ב באדר התשנ"ג (15.3.1993) נפל אדיסו בעת מילוי תפקידו. הוא הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי באשקלון, הותיר אחריו אם, ארבעה ‏ אחים - יעקב, שלמה, משה ויצחק, ואחות - דקלה.‏ מפקדו של אדיסו נפרד ממנו במילים: "יכולת לבחור בשירות קל ונוח יותר. ‏ ואלם על-פי החינוך מבית בחרת בדרך התובענית, הערכית והקשה. הצלחת ‏ לעבור את פרק הטירונות המתיש, עמדת בהצלחה בדרישות של האימון ‏ המתקדם ובסיומו הוסמכת כלוחם..."‏ אדיסו עדי סמני, יהי זכרו ברוך.‏