תאריך לידה:
11 בנובמבר 1975
תאריך נפילה:
22 בינואר 1995
תקופת נפילה:
היציאה מלבנון, האינתפאדה ועד היום
שם היחידה:
בסיס אימונים 35
קורות חיים:
דניאל נולד ב11.11.1975- בירושלים להוריו בנימין ומרים. אח לאלירן ולאתי.
לאחר תקופת לימודים בבית-ספר ממ"ד, החל בגיל עשר ללמוד בישיבת
"תורת אמת". בהיותו בן 17 עזב את הישיבה בשל החלטה שקיבל להתגייס
לצה"ל. עד לגיוס עבד קשה. רצה לסייע למשפחה ולחסוך כסף ללימודי
הבגרות ולרכישת רכב לאחר השחרור.
עם גיוסו שובץ בחיל-החימוש, ולאחר זמן מה עבר לצנחנים. היה מאוד
מאושר להשתייך ליחידת הצנחנים וגאה בכומתה האדומה ובחבר'ה הנהדרים
שלו. בחור מקסים ונאה, חיוך תמידי על פניו, בעל לב טוב, ראש פתוח
ושמחת חיים. תמיד נכון היה לעזור לכל הפונים אליו, אהוד ומקובל היה
בקרב הסובבים אותו. קשור היה מאוד לאחותו ולאחיו הקטן אלירן. קשר
מיוחד ואהבה בלתי רגילה שררה בינו לבין אמו. היה דואג לצלצל מדי יום
מהבסיס כדי לשאול לשלומה, להרגיע ולהסיר דאגה מלבה. תקופת שירותו
הייתה למאושרת בחייו. כמה כואב שתקופה זו נקטעה בחלוף 10 חודשים. בן
19 היה במותו.
להלן קטע נבחר משיר שבני משפחתו כתבו לזכרו של דני:
... ההורים, המשפחות, את האסון בליבם מרגישים / להתרוצץ בין בתי
החולים מתחילים, למצוא את בניהם בין הפצועים מקווים. אך לשווא - את
דני ביניהי לא מוצאים / תוך זמן קצר בשורה רעה מקצין העיר מקבלים / דני
כבר לא בין החיים.
לא מבינים, לא מעכלים, עם הגזרה להשלים ממאנים / לא יודעים איך לאלירן
האח הקטן מספרים. / למחרת עם כל שאר החללים, גם את דני בהר הרצל
מטמינים / בוכים וכואבים, בני המשפחה מהארון להיפרד לא מוכנים / חלק
מעצמנו בהר הרצל משאירים, ואז נשארים כמו חולמים / לא מאמינים, לדני
לשבת כמו כולנו גם בבית הכנסת לזמירות ממתינים / אך לשווא, דני לשבת
הביתה לא מגיע /גם אצל סבא וסבתא, דודים ודודנים הממתינים ברוממה,
דני כבר לא מגיע / בחיוכו המקסים ושובה הלב, בנכונותו לעזור לזולת, היה
כה מלבב.
והכאב והגעגועים מיום ליום, משבת לשבת מתעצמים / תמיד מול עינינו אנו
את דני רואים - והחיים ממשיכים לא כמו שהיינו רוצים / ולך דני אנו
מבטיחים, שתמיד תלווה אותנו בדרכנו, תישאר בלבנו / את יפי תוארך, טוב
לבך והחיוך המקסים כה אהבנו / מילים מרגיעות ותקווה לעתיד שבע"ה
בקרוב תבוא הגאולה / וניוושע כולנו בימינו במהרה.
דניאל ציקואשוילי, יהי זכרו ברוך.