פיטר- פנחס רפופורט

בן סבינה ומירון. נולד ביום כ"ז בחשוון תשל"א (26.11.1970) בקייב, בירת ‏ אוקראינה. בהיותו בן שנתיים וחצי עלה עם משפחתו לארץ. האב, מהנדס ‏ בניין במקצועו, בחר להשתקע בבאר-שבע, שנמצאה באותה עת בתנופת בנייה ‏ מואצת. פיטר נקלט היטב בגן-הילדים השכונתי ובמהרה הפך לצבר לכל דבר. ‏ הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'מעיין' והמשיכם במגמה הריאלית ‏ בתיכון המקיף ג' בבאר שבע. המקצוע האהוב עליו ביותר היה פיסיקה. בשנים ‏ אלה התגבש אופיו של פיטר כנער סקרן, שובב ומלא שמחת חיים. תחביבו ‏ העיקרי באותה עת היה הקליעה. האימונים בקליעה ועצם היותו צלף מלידה ‏ הפכו אותו לקלע מעולה.‏ באמצעות טיולים חקר את העולם המופלא, עולם הטבע. הוא טייל בטבע ‏ המדברי, מלווה בכלבו האהוב. הוא טיפח את אהבתו הראשונה למכונית ‏ ה'אלפא סוד' האדומה. פיטר היה פעיל במועדון המוטורי הישראלי ואף עזר ‏ למועדון בארגון מרוצי מכוניות. עד-מהרה הפך למומחה בנושא. חבריו ומכריו ‏ הרבים היו 'עולים אליו לרגל' בכל עניין הקשור לנהיגה ובטיפול במכונית. ‏ הרפתקן ושאפתן היה, בעל רצון להשתחרר מסמכות ולהיות חופשי, אדם ‏ ‏'פרוע' (במובן הטוב של המילה), שאינו פוחד משום דבר. חכם, יפה וחייכן. ‏ הוא האמין בחיים ומשמעותם וכל מה שהם טומנים בחובם. אדם מיוחד ללא ‏ ספק. פיטר היה מנהיג והכול היה צריך להתנהל כפי שרצה. תמיד היה לו מבט ‏ חי וקורן.‏ בשלהי יולי 1990 גויס פיטר לשירות חובה בצה"ל. הוא התנדב לחטיבת ‏ הצנחנים, עבר את מסלול הכשרת הלוחם בהצלחה ובמהלכו סיים את קורס ‏ הצניחה והוסמך כבוגר קורס צלפים. בסיום המסלול הצטרף לפלוגת החוד ‏ בגדודו. במסגרת הפלוגה ביצע תעסוקה מבצעית בגזרת שכם, שבמהלכה נפגע ‏ בראשו. בעיקשותו, הצליח להחלים מהפגיעה והצטרף במהרה אל חבריו. ‏ מפקדיו העידו עליו כי היה חייל מצטיין ומסור, אחראי ואהוב על כולם. חייל ‏ מקצועי, צלף מעולה, סקרן וחקרן. הוא שלט היטב במכונאות בתחום ‏ התאורטי והמעשי. פיטר היה אנרגטי, אהב את החיים וניצל כל רגע פנוי. היה ‏ חשוב לו להוכיח לעצמו ולסביבתו שהוא יכול להיות לוחם מעולה וכזה היה.‏ ביום כ"ב בניסן תשנ"ג (13.4.1993) נפל פיטר בקרב בלבנון. הוא נפגע ונהרג ‏ בעת שנע בסיור רגלי באזור הכפר קנטרה והכוח שאתו נע עלה על מטען ‏ ממולכד. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר אחריו ‏ הורים ואח - אלכס. בן עשרים-ושתיים היה בנופלו. פיטר הועלה לדרגת סמ"ר ‏ לאחר מותו.‏ קטע מתוך מכתב תנחומים למשפחה השכולה אשר כתב מפקד היחידה: ‏ ‏"פיטר בלט במקצועיותו כלוחם וביכולת הקליעה הגבוהה שהשיג. בתעסוקה ‏ המבצעית בזרעית הרביתי לפוגשו במגדל התצפית. הוא שלט באופן מוחלט ‏ בשטח והפגין בקיאות במתרחש בגזרת אחריותו. בתעסוקה המבצעית ‏ הנוכחית מונה על-ידי חבריו אחראי על שיבוץ החיילים למשמרות, תפקיד ‏ אשר מחייב יכולת ארגון גבוהה ויושר אישי. למרות היותו תצפיתן במוצב, ‏ התנדב לצאת לסיור הרגלי. הוא צעד בגאווה בחולייה המובילה לצדו של ‏ מפקד הפלוגה. הוא צעד ראשון, ולא שב".‏ שר הביטחון שלח איגרת למשפחה בה הביע את תנחומיו. הרמטכ"ל העביר ‏ את תנחומיו למשפחה האבלה.‏ בבית-הספר שבו למד הנציחו את שמו ב'ספריית ההנצחה'. משפחתו וחבריו ‏ הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברי חברים על דמותו. קטע מתוך דברים ‏ שנכתבו בחוברת הזיכרון על-ידי אחד מחבריו: "הכבוד הגדול ביותר, שאפשר ‏ להעניק לחברינו היקרים שרוחם מהלכת מעלינו, הוא לעמוד ענווים מולם ‏ ולומר שקולם הביישני המוקיע באילמותו נשמע היטב מקצה הארץ עד הקצה, ‏ שנשתדל בכל יכולתנו לבנות מעל לשורשים שהם תקעו במו גופם באדמה ‏ הקשה, עץ יפה, בית נאה, חברה יפה ככל האפשר".‏ פיטר (פנחס) רפופורט, יהי זכרו ברוך.‏