אליעזר שפר

תאריך לידה:
24 במרץ 1968
תאריך נפילה:
04 בפברואר 1988
דרגה:
טוראי
שנת נפילה:
1988
תקופת נפילה:
היציאה מלבנון, האינתפאדה ועד היום
שם היחידה:
גדוד חיר"מ 890
מקום קבורה:
הרצליה
קורות חיים:
בן לאה ומשה. נולד ביום כ"ד באדר תשכ"ו (24.3.1968) בתל- אביב. בן בכור ‏ למשפחה בה שלושה בנים. אליעזר למד בבית-הספר היסודי 'בר אילן' ובהגיעו ‏ לכיתה ט' עבר ללמוד ולהתחנך בישיבת 'נחלים'. בתקופה זו היה חבר ‏ בתנועת-הנוער בני עקיבא. מגיל צעיר היה אלי שקוע רובו ככולו בקריאה, ואף ‏ אהב לכתוב סיפורים ולאייר סיפורים מצוירים (קומיקס?).‏ אלי שאף להמשיך בלימוד התורה, לאחד "ספרא וסייפא", ולפיכך בחר ‏ להתגייס לצה"ל במסגרת ישיבת ההסדר והחל לימודיו בישיבת 'הכותל' ‏ בירושלים. הוא התחנך על רעיונות תורה ועבודה ואהבה לארץ. אחד ‏ העקרונות החשובים בחייו היה חינוך הדור הבא. הוא האמין בכוחו לחנך ‏ ולהעניק לאחרים מהמטען הרב שהיה בו. הייתה לאלי שאיפה לשלמות הוא ‏ השתדל לתרום ולתת לאחרים. לכל ידידיו היה ברור כי יתנדב ליחידת ‏ הצנחנים. הוא האמין בשילוב בין קודש לחול ובעירוב בין התרבויות השונות.‏ בשלהי חודש יוני 1986 גויס אליעזר לשירות חובה בצה"ל. הוא התנדב לחיל-‏ הרגלים, לצנחנים. אחיו, ששירת גם הוא כצנחן, עודד וחיזק אותו לקראת ‏ המסלול הקשה. אליעזר סיים טירונות ארוכה וקשה, עבר קורס צניחה ויצא ‏ עם יחידתו לפעילויות מבצעיות על גבול לבנון. מפקדו מתקופה זו כתב, כי ‏ אליעזר הגיע לפלוגה בהרגשה של שליחות, עם מוטיבציה גבוהה. היה אמין, ‏ ישר ומסור ושאף לצאת לפעילויות. בתקופה זו הרבה אלי להתבטא בכתיבה. ‏ נוצר קשר מכתבים הדוק בין אלי לבין אבא של חברו אלעזר. אלי הרבה ‏ לכתוב לאביו של חברו על הרגשתו, הרהוריו ועל הקורות אותו בצבא. באחת ‏ מרשימותיו הרבות כתב אלי: "אני חש ויודע, שהעם והארץ שווים כל טיפת ‏ זיעה שלי באמונים". כשהיה רחוק מהבית, גברו געגועיו לבני ביתו והוא הרבה ‏ לכתוב לחברתו אורה. באחד ממכתביו כתב: "היום, בסיור, נפגשנו בציפור-‏ שיר קטנה, אדום-החזה ובעוף דורס, שאותו לא הצלחתי לזהות. שניהם העלו ‏ בי מחשבות. אדום-החזה היה כל-כך לא שייך לגדר התיל עליה ישב... אותו ‏ אפשר היה לפגוש באחו מוריק או בחורשה שלווה..." במכתב אחר כתב: "על ‏ קיר החדר יש כתובות למיניהן: "ד"שים, קריאות ייאוש וכו'. אני החלטתי ‏ להוסיף משהו. לקחתי טוש וכתבתי באותיות ענק: 'כל העולם כולו גשר צר ‏ מאוד, והעיקר לא לפחד כלל'. מפקדו של אלי ציין, כי הוא נהג לשוחח על כל ‏ נושא בצורה חופשית ופתוחה וכשהיו חילוקי דעות עם חיילים חילוניים, דאג ‏ תמיד להגיע להבנה ולתווך בין החיילים הדתיים לחילוניים. ואמנם, בהמשך ‏ שירותם הצבאי וגם לאחר-מכן, היו יחסי חברות טובים מאוד בין כולם. ‏ אליעזר אהב "לתבל" דבריו באמרות מן התלמוד ומן הגמרא.‏ ביום ט"ז בשבט תשמ"ח (42.1988) נפל אליעזר בקרב על יישובי הצפון. הוא ‏ נפגע מפעילות מחבלים בגבול לבנון, באזור שבין קיבוץ מנרה לקיבוץ יפתח. ‏ חוליית מחבלים ניסתה לחדור לאחד הקיבוצים ולתפוס בני ערובה, מתוך ‏ כוונה לשחרר רבים מחבריהם שהיו עצורים בארץ. עמו נפצע אנושות בשארי ‏ אבשלום, שנפטר מפצעיו, וחייל נוסף נפצע. אליעזר הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-העלמין הצבאי בהרצליה. הותיר אחריו הורים ושני אחים - שחר וברק.‏ שר הביטחון דאז, יצחק רבין, כתב למשפחה: "אליעזר הגיע במסגרת ישיבות ‏ ההסדר והיה גאה להיות צנחן. היה חביב על כולם, עוזר ותומך במי שנזקק. ‏ הוא התנדב לכל משימה, ביצע את המוטל עליו בצורה מושלמת למרות ‏ הקשיים..." מפקדו של אליעזר כתב למשפחה השכולה: "בנכם נפל על הגנת ‏ המולדת, על חבל ארץ שכל-כך אהב. אליעזר האמין שצריך להמשיך, לעשות ‏ ולפעול. וכך הוא הגן בדרכו שלו, במסירותו, על האורות, שראה מנגד". ארגון ‏ הסטודנטים היהודיים ברומא נטע עץ לזכרו של אליעזר ביער הקרן-הקיימת-‏ לישראל. בני משפחתו הנציחו זכרו בספרים שתרמו לישיבת 'נחלים' ולישיבת ‏ ‏'הכותל', בתי המדרש בהם למד והתחנך אליעזר.‏ אלי הותיר אסופה עשירה מאוד של כתבים וכתובים, בעיקר הגיגים ‏ ומחשבות: "הצחוק האמיתי בא מתוכו של האדם", "יש להודות על עצה ‏ ואפילו טיפשית, שהרי כוונתו היא לטובה", "יש להתייחס במידה מסוימת ‏ לביקורת הטיפשית ביותר", "פגישה עם אדם קרוב גורמת לעתים אושר רב. ‏ יש לזכור זאת במיוחד לגבי אלה שאינם זוכים למקרים רבים", "שאיפות ‏ האדם בעולם צריכות להיות שתיים: לתת ככל האפשר לאחרים, ולקבל ככל ‏ האפשר - ידע והבנה", "הלוואי ויכול הייתי לברך 'רפאנו' כמו רופא ו'ברך ‏ עלינו' כמו חקלאי." כל אלו מעידים על דמותו המיוחדת, הרב-גונית, על ‏ אהבתו ועל אמונתו האדירה. חבריו של אלי מישיבת 'הכותל' הוציאו לזכרו ‏ את הספר 'תהילת-שפר'. בחלקו הראשון עוסק הספר בהסברים ופירושים ‏ לספר 'תהילים'. החלק השני מוקדש לאלי: כתובים רבים פרי-עטו, חלק ‏ ממכתביו ופרקים להעלאת דמותו.‏ אלי-אליעזר שפר, יהי זכרו ברוך.‏
נרות שהודלקו: 48הדלק נר