סאלח טאפש

בן עידה וקאסם. נולד ביום 1.3.1971 בבית ג'אן. למד בבית-הספר היסודי ‏ ובבית-הספר התיכון בכפרו. סאלח גדל בבית חם מלא אהבה, וחונך על ערכי ‏ אהבת האדם, עזרה לזולת ואהבת המולדת. ואמנם תמיד עזר לזולת ולכל מי ‏ שפנה לעזרתו. הוא היה אופטימי וחייכן. מעידה עליו בת כיתתו: "הכרנו אותך ‏ כחבר, כאח שניתן לסמוך עליו. הכרנו אותך כבן כיתה אהוב על הכול ושהכול ‏ מחבבים אותו". סאלח אהב לטייל בחיק הטבע ברחבי הארץ עם חבריו והגיע ‏ בטיוליו כמעט לכל מקום, ממטולה עד אילת. ‏ באוגוסט 1990, לאחר שהשלים את בחינות הבגרות, גויס סאלח לצה"ל ‏ והתנדב לחיל-הרגלים. לאחר הטירונות ולאחר שהוכשר כלוחם, הוצב ליחידת ‏ המיעוטים של חיל-הרגלים ונטל חלק בפעילות מבצעית בשטחים ובדרום ‏ לבנון. במאי 1991 נשלח לקורס חובשים ובסיומו חזר ליחידתו בתפקיד חובש ‏ קרבי ולוחם. וכך מתאר אותו מפקד הפלוגה שלו: "את סאלח כולם אהבו. ‏ חיילים ומפקדים כאחד. במיוחד שהיה בעל חוש הומור. סימפטי ומקובל על ‏ כולם. הוא היה חובש כזה שנתן לך הרגשה טובה בכל משימה וניתן היה ‏ לסמוך עליו בעיניים עצומות". ומוסיף מפקד היחידה: "סאלח היה בעל רצון ‏ לעבודה, אף פעם לא התלונן אלא תמיד אמר: "ניתן להתגבר על הכול עם ‏ קצת מוטיבציה וכוח סיבולת". חבריו התרגלו להלך רוחו השמח, לאופיו ‏ העליז, למצב הרוח הטוב המתמיד שלו"‏ ביום 6.4.1992, באזור כפר חולה שבדרום לבנון, נקלעה שיירת מפקדים של ‏ צה"ל למארב מחבלים וסבלה נפגעים. סאלח, שהיה בכוח אבטחה סמוך, ‏ הוזעק לסייע. הוא זיהה פצועים השוכבים בשטח תחת אש במצב קשה ‏ ומאבדים דם רב והחל בטיפולו, בסרבו להישמע לפניות הפצועים לעזוב ‏ ולהתרחק מהמקום, עד שנפגע ואיבד את חייו. הוא נפל כגיבור והובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-ג'אן. השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות - עדלה, היאם ‏ ועאידה ושני אחים - נאהי ולוטפי. הוא הועלה לדרגת סמל לאחר נפילתו. על ‏ מעשה גבורתו זכה לצל"ש אלוף פיקוד הצפון.‏ בהספד לזכרו אמר מפקד החטיבה: "כאשר נדמו קולות הקרב, היית מוטל ליד ‏ הפצועים שטיפלת בהם, ואתה שכבת שם ללא רוח-חיים. באת להציל חיים ‏ ואת חייך נתת. כך למדתי על אצילות הנפש שלך. הרי צעקתי לך כל הזמן, ‏ ‏'חובש תיצמד ותיזהר, יורים'. ואתה התעקשת לטפל בפצועים". במכתב ‏ התנחומים למשפחה כתב שר הביטחון דאז, משה ארנס: "סאלח הקריב את ‏ חייו למען הצלת חייהם של חבריו לנשק. הוא היה חייל ממושמע, שקט, ‏ מסור, אחראי ובעל רמה אישית גבוהה, חדור מוטיבציה ורצון עז לשרת, ‏ להנחיל זאת לאחרים ולסייע בידם. זכרו של סמל סאלח טאפש ז"ל הוא קודש ‏ ונצרנו בלבבנו בגאון". וכתב מפקדו: "הוא נפל כגיבור אמיתי והציג בפנינו ‏ אתגרים וסטנדרטים גבוהים מאוד ברמת העשייה והביצוע, סטנדרטים שיהיו ‏ נר למול עינינו לאורך הדרך כלוחמים וכמפקדים".‏ בית-הספר התיכון בית ג'אן הוציא לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו. ‏ ארגון הסטודנטים היהודיים ברומא וארגון בני ישראל בארצות-הברית נטעו ‏ עצים לזכרו ביערות הקרן הקיימת לישראל.‏ סאלח טאפש, יהי זכרו ברוך.‏