אהוד יוסף

בן רחל ודן. נולד ביום י"ט בסיוון תשכ"ח (5.6.1969) בבאר שבע, שם עברו ‏ עליו שנות ילדותו הראשונות. בשנת 1976 העתיקה המשפחה את מגוריה ‏ לכפר ורבורג, לאחר שהאב השתחרר משירות בצבא הקבע ואודי החל את ‏ לימודיו היסודיים בבית-הספר 'מבואות' שבמושב באר טוביה. הוא המשיך ‏ בחטיבת-הביניים ובבית-הספר התיכון האזורי 'צוק' באותו יישוב.‏ אהוד נשא את שמו של סא"ל אהוד אלעד, ידידם של הוריו, שהיה מפקד גדוד ‏ בחטיבה שבה שירת אביו, ונפל במלחמת ששת-הימים. אהוד היה ילד נאה ‏ וחזק, שרחש אהבה לטבע, למרחבים, לטיולים, אך מעל לכול הייתה בו יראת ‏ כבוד רבה לבני אדם ומסירות כלפי בני משפחה וחברים. מסירות זו באה ‏ לביטוי במחויבות לעבודה במשק, באחריות ובהושטת עזרה ככל הנדרש. ‏ העניין הרב שגילה בעבודות החקלאיות, בטיפול בבעלי החיים ובמכון החקלאי ‏ דחקו לשוליים את העיסוק בלימודים. חרף זאת הצליח לסיים את לימודיו ‏ ללא מאמצים יתרים.‏ אהוד גויס לשירות חובה בצה"ל בחודש פברואר 1988, התנדב לקורס טיס ‏ ולאחר-מכן הגיע לחיל הנדסה-צנחנים, אולם בשל בעיות רפואיות שסבל מהן ‏ נאלץ לעבור ליחידת הסמנים שבבית-הספר לצניחה. לאורך כל דרכו הצבאית ‏ היה אהוב ומקובל מאוד על עמיתים ומפקדים כאחד. היה בכוונתו לערוך טיול ‏ בקנדה ולשאת את חברתו עדי לאחר השחרור מצה"ל.‏ אודי נפל בעת מילוי תפקידו ביום י"ח בתמוז תש"ן (11.7.1990) בתאונה ‏ שאירעה בעת תרגיל צה"ל מסכם ברמת הגולן והובא למנוחות בבית-העלמין ‏ הצבאי בכפר ורבורג. הניח אחריו הורים, אח - ערן, שתי אחיות - אורית ‏ ואביטל.‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו על אודי, שהיה בחור חייכן ‏ ותוסס, מלא אהבה לזולת, שהתגלה כמנהיג טבעי שהדביק בהתלהבותו ‏ לביצוע משימות את כל חבריו. עוד מוסיף המפקד ומציין, עד כמה היה אודי ‏ מקובל על כל חיילי היחידה, אשר בחרו בו פה אחד לחייל מצטיין פלוגתי. ‏ המשפחה הנציחה את שמו בספר זיכרון.‏ אהוד יוסף, יהי זכרו ברוך.‏