פנחס לוי

בן שרה ומצליח. נולד בירושלים ביום ח' באלול תשי"ג (19.8.1953). פנחס, הבן ‏ השני למשפחה בת חמישה ילדים, למד בבית-הספר היסודי ע"ש כצנלסון ‏ בירושלים והשלים את השכלתו התיכונית בבית-הספר 'בויאר'. פיני התבלט ‏ כנער מוכשר וחרוץ. בתקופת לימודיו בבית-הספר התיכון היה פעיל בגדנ"ע-‏ אוויר.‏ הוא גויס לשירות חובה בצה"ל ביוני 1972 והתנדב לחטיבת הצנחנים, ‏ שבמסגרתה עשה את רוב שירותו הצבאי בסדיר ובמילואים. במהלך שירותו ‏ עלה לדרגת סמל-ראשון והשתתף במלחמת יום-הכיפורים יחד עם אחיו הבכור ‏ מיקי יבל"א, לימים סגן-נציב ומפקד בכיר במשמר הגבול בירושלים, והיום ‏ תנ"צ וסגן מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל. במלחמת ההתשה שירת ‏ פיני בגזרה הסורית ונטל חלק בקרבות העקובים מדם, שבהם נפלו אחדים ‏ מחבריו. בתקופת שירותו במילואים שימש במשך שנתיים מדריך של"ח בבית-‏ הספר 'אורט' בבירה.‏ עם שחרורו משירות סדיר החל ללמוד ראיית חשבון בבית-הספר למנהל ‏ באוניברסיטה העברית ועמד במשימה חרף התנאים הקשים והעיסוקים ‏ הרבים שהיה מעורב בהם. את תקופת התמחותו כרואה-חשבון עשה במוזיאון ‏ ישראל ובמשרד רואי-חשבון ברזילי, ולאחר-מכן נתקבל לעבודה בבנק ‏ ירושלים, שבו הגיע לדרגת סגן חשב הבנק. בשנת 1975 נשא לאישה את ‏ חברתו שושנה. בשנת 1977 נולד בנם הבכור רועי, וחמש שנים לאחר-מכן נולד ‏ הבן הצעיר דורון.‏ בשנת 1979 הצטרף פיני, מחסידי ארץ-ישראל השלמה, לאגודה השיתופית ‏ הקהילתית שהקימה את גבעון החדשה. פיני נמנה עם מייסדי היישוב, היה ‏ חבר הוועד המנהל שלו וחבר ועדת הביקורת. הוא בלט בתבונתו, ביושרו ‏ וברדיפת הצדק שלו. הוא היה איש מסור, בן נאמן להוריו ואהוב על כל חבריו ‏ ומיודעיו. כל ימיו עסק בפעילות ציבורית שאין שכר או תהילה בצדה. ידע ‏ לשמוח, והרבה לטייל בארץ. על אף השקפותיו המוצקות, ידע לשים חיץ בין ‏ פולמוס פוליטי לידידות. חברו לעבודה בבנק, חסן רדואן, שעמו הרבה ‏ להתווכח, העיד עליו: "פיני היה לי יריב ורע. בר-פלוגתא לאין-סוף ויכוחים ‏ והתנצחויות. אבל בסוף, בסוף, תמיד - אבל תמיד נפרדנו כחברים".‏ בערב פסח תש"ן חגגו שושי ופיני בר-מצווה לבכורם רועי, וכעבור חודש בלבד ‏ שיכלה משפחתו את אחיו הצעיר רונן, בן העשרים-וחמש בתאונת דרכים ‏ בארצות-הברית. כעבור שישה חודשים, ביום כ"ה בחשוון תשנ"א (13.11.1990) ‏ נפל בקרב, בשירותו ביחידת המילואים בבקעת הירדן. מחבל חדר מעורף ‏ המוצב ופתח באש מטווח קרוב. פיני נפגע בירי ומת מפצעיו הוא הובא ‏ למנוחות בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו אישה, שני ‏ בנים, הורים, אח - מיכאל ושתי אחיות - ורדה ויפעת.‏ במכתב תנחומים למשפחה, כתב שר הביטחון משה ארנס: "סמל-ראשון פנחס ‏ לוי נתן את חייו למען מולדתו... הוא היה בעל נחישות ויוזמה, נרתם לרעיון ‏ הקמת יישוב חדש (גבעון החדשה) ותרם רבות להצלחתו. פנחס היה אדם ‏ מקסים, לא נרתע ממשימות ועבודות קשות שהוטלו עליו והיה אהוב על ‏ כולם. זכרו קודש, ננצרנו בלבנו בגאון".‏ ביישובו הוקם גן ציבורי על שמו, "גן פיני", ובית-כנסת. ארגון הסטודנטים ‏ היהודיים ברומא נטע עץ לזכרו ושמו הונצח באנדרטת הצנחנים. ברחוב דגניה ‏ בבית הכרם, שם מתגוררים הוריו, הוקמה אנדרטה לזכר האחים.‏ פנחס (פיני) לוי, יהי זכרו ברוך.‏