יואל-אהרן בירנבוים

בן יצחק וצביה. נולד ביום ז' באדר תש"ז (27.2.1947) בעיר אולם אשר ‏ בגרמניה. בסוכות של השנה שלאחריה עלתה המשפחה לארץ. יואל-אהרן ‏ נתייתם מאמו בגיל ארבע והוא גדל על-ידי צפורה לבית פורטנוי. החל משנת ‏ ‏1956 (מכיתה ד') התחנך המנרה וגמר שם את לימודיו בבית-הספר היסודי ‏ ואף את כיתות-ההמשך בבית-הספר המשותף "הר וגיא". במשך שנות-לימודיו ‏ התבלט בתפיסתו ובכושר-הבעתו. היה מקובל מאד בין חבריו והיווה מרכז ‏ חברתי. בעבודה גילה עניין ואחריות והתמיד בענף-המטע מתוך מסירות ‏ ורכישת-ידע. תיכנן להמשיך בלימודים גבוהים בשובו הביתה לאחר שירותו ‏ בצה"ל; הוא אמר ללמוד את תורת-הרפואה. היה מחונן בכשרון דרמטי וכן ‏ הצטיין הנטיות מוסיקליות ואף למד לנגן על כלים שונים (כגון חלילית ‏ ואקורדיון). תודות לכשרונות אלה היה הרוח החיה המסיבות ובאירועים ‏ חברתיים.‏ לצה"ל גויס בנובמבר 1965, עבר בהצלחה את מבדקי-הטיס והביע רצונו ‏ להתגייס לחיל זה אולם המשק הכריע והוא לא גויס לשם כי אם התנדב ‏ לנח"ל. היה עליז ברוחו ובעל-מרץ וכרב"ט דואג לחייליו למעלה מן המוטל ‏ עליו. נפל בשעת מילוי תפקידו ביום כ' באדר א' תשכ"ז (1.3.1967) והובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ מנרה.‏ המשק הוציא חוברת לזכרו ועל-שמו.‏ בירנבום יואל-אהרן, יהי זכרו ברוך.‏