יצחק גולדברג

תאריך לידה:
21 במרץ 1950
תאריך נפילה:
19 באפריל 1969
דרגה:
טוראי
שנת נפילה:
1969
תקופת נפילה:
מלחמת ההתשה
שם היחידה:
גדוד חיר"מ 890
מקום קבורה:
הר-הרצל
קורות חיים:
בן ליאו ואסתר. נולד ביום ג' בניסן תש"י (21.3.1950) בירושלים. כאשר ‏ הגיע יצחק לגיל הלימודים למד בבית-הספר היסודי על-שם אגרון ואחרי ‏ שסיים את לימודיו בו למד את לימודיו התיכוניים בגמנסיה "כרמיה". הוא ‏ השתייך לתנועת הנוער "הצופים" בירושלים והיה אחד ממייסדי שבט ‏ ‏"היובל" בקרית-היובל, אשר הוריו היו ממתיישביה הראשונים‎;‎‏ על-אף גילו ‏ הצעיר נעשה לראש-השבט. יצחק היה ספורטאי טוב, גם בבית-הספר ‏ היסודי וגם בתיכון, אבל מימיו לא השתייך לארגוני-ספורט. תחביבים ‏ מיוחדים לא היו לו ואת רוב שעות הפנאי שלו הקדיש לעבודה חינוכית ‏ בתנועת "הצופים", ובייחוד בשעה שהיה ראש השבט ומרכזו. דמותו ‏ החיונית, אישיותו התוססת וכל מה שעשה למען חניכיו בשבט משכו ‏ מספר רב של חניכים. יצחק ידע להלהיב ולדרבן אותם על-ידי הדוגמא ‏ האישית שלו. הוא היה משתף פעולה עמהם בצביעת הצריף, בסיוודו ‏ ובניקויו, בהכנת "קומזיצים" וכן בכל פעולה ופעולה גם מחוץ לצריף. יצחק ‏ היה מוכן להתמסר כל-כולו כמרכז פעולות-שירות לכלל, כגון אקי"ם, איל"ן ‏ והעוורים, בתי-חולים, עזרה לילדי עניים ונפגעי הרעש בתורכיה - ויחד עם ‏ חברי השבט השתתף במפעלים אלה בכל נפשו ובכל מאודו. דמותו הייתה ‏ לא דמות של מדריך המנסה להסביר לחניכיו כי מעשה זה או אחר יש בו ‏ משהו חינוכי או מוסרי או מתכונות "הצופה", אלא כאחד מתוך החבורה ‏ המראה ומקיים בעצמו לקראת מה שביקש לחנך את חברי השבט. כל זאת ‏ היה עושה במבט שובבני ובחיוך עליז. ‏ בקוצר-רוח חיכה ליום גיוסו‎;‎‏ תחילה רצה להיות דווקא בקומנדו הימי או ‏ לשרת בצוללת ולאחר שחרורו מן הצבא שאף ללמוד משפטים. אל ‏ הקומנדו הימי לא צורף ואף לא לצוות צוללת, אלא לחיל-הצנחנים - ובכך ‏ היה גאה. זה היה המשך טבעי לחינוכו בתנועה ובהתאם לאופיו השופע ‏ מרץ ונכונות. ‏ אבל ביום ב' באייר תשכ"ט (20.4.1969) נפל בבקעת הירדן ליד אום-צוץ ‏ בהיתקלות עם חבלני האויב. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ‏ שעל הר הרצל בירושלים. ‏ מפקד הפלוגה כתב במכתב תנחומיו להורי יצחק, בין השאר את הדברים ‏ האלה: "איציק מצטייר בזכרוני בדמותו השקטה כשהחיוך אינו מש מפניו ‏ גם בשעות הקשות שפקדוהו. בתוך תוכו היה חבר נאמן לסובבים אותו ‏ ולנו, המפקדים, היה חייל ממושמע, בעל רצון ויכולת שהיינו רוצים ששאר ‏ חיילינו יתברכו בתכונות אלה... נחמתכם וגאוותכם תהי על הבן שנפל על ‏ מזבח הגנת המולדת והעם". ביום כ"ב באיר תש"ל (28.5.1970) נערך טכס ‏ חנוכת חדר עיון וספריה על-שמו ולזכרו בצריף ה"צופים" בקרית-היובל ליד ‏ בית-הספר אגרון.‏ גולדנברג יצחק ("איציק"), יהי זכרו ברוך.‏
נרות שהודלקו: 33הדלק נר