יצחק - יהודה גליקו

בן ויטל (חיים) ודודו. נולד ביום כ"ב בשבט תש"ב (9.2.1942) בעיר סן איזידרו אשר בארגנטינה. למד שם בבית-ספר יסודי. בגיל צעיר נתיתם מהוריו וגודל ‏ בבית-יתומים ללא אהבה ודאגה. עלה לארץ בשנת 1958 ומן האניה הובא ‏ לחברת-הנוער "מענית" בברור-חיל. עד-מהרה חלפה הדאגה מעל פניו ‏ ובמקומה התחיל מרחף עליהם חיוך, כי על אדמת-המולדת הרגיש עצמו ‏ בטוב. במשך זמן קצר התאקלם ונקלט - ונתחבב על כל יודעיו בשל סגולותיו ‏ הטובות. אהב את החיים ומצא בה אושר, ועל כן רצה גם להיטיב עם אחרים ‏ ולעזור להם. שוחר-חברה היה ואוהב חברים, ובעיקר ילדים קטנים. היה מסור ‏ לפנטומימה והצטיין במימיקה.‏ גויס לצה"ל בשנת 1962 ושירת בנח"ל. נפל בשעת מילוי תפקידו ביום כ"ה ‏ בניסן תשכ"ב (28.4.1962) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות האזרחי ‏ בברור-חיל.‏ חברת-הנוער "מענית" שבמקום הוציאה חוברת בשם "לזכרם", המוקדש לו ‏ ולזכר חברו, מיכאל-ישראל מיסוק, שנמנו עם בוגריה. כן הועלה זכרו בחוברת ‏ שקיבוץ ברור-חיל הוציא בערב יום-הזכרון תשכ"ח ("לזכרם") - לזכר חמישה ‏ מחברי-הקיבוץ שנפלו. זכרו של יצחק-יהודה הועלה גם בספרו של אורי ‏ מילשטיין, "מלחמות הצנחנים".‏ גליקו יצחק-יהודה, יהי זכרו ברוך.‏