יששכר חיים

תאריך לידה:
23 באפריל 1938
תאריך נפילה:
11 באוקטובר 1956
דרגה:
רב"ט
שנת נפילה:
1956
תקופת נפילה:
פעולות התגמול
שם היחידה:
גדוד חיר"מ 50
מקום קבורה:
קיבוץ לביא
קורות חיים:
בן רצון ובודור. נולד ביום כ"ב בניסן תרצ"ח (23.4.1938) בעיר חוגריה ‏ שבתימן. בגיל צעיר נתיתם מאביו ומאמו שנרצחו בתימן ומשנת 1946 ועד ‏ הגיעו לארץ בשנת 1950 טיפל בגידולו קרובו היחיד - הוא דודו. בן י"ב היה ‏ בהגיעו לארץ עם אחיו הקטן למחנה עין-שמר ומשם נלקחו למחנה של ‏ ‏"עליית-הנוער" שבנתניה - כיתומים. היה חבר בתנועת "בני-עקיבא" והיה ‏ קשור לרעיון של תורה ועבודה כאחד ולהתישבות דתית-חלוצית. כבד לו דרך ‏ מתוך אטיות, שקידות ומסירות. היה מקפיד בקיום מצוות, שוקד על ‏ הלימודים ועל רכישת הרגלי-עבודה; לכם ביקש להתמחות בענף חקלאי ‏ מוגדר באחד מן המשקים הדתיים וגם להתמסר ללימודי-היהדות מתוך ‏ לימודים בישיבת "בני-עקיבא". שהותו במוסד "הודיות" ליד קבוצת-לביא עד ‏ כניסתו לצה"ל במסגרת נח"ל (בגרעין יובל כ"ה של "בני-עקיבא") וכניסתו ‏ לעבודה במשק פתחו לפניו אפשרות להשגת מטרותיו. בזמנו הפנוי היה ‏ ממלא תפקידים רבים בחברה מתוך אמונה ומרץ רב וחבריו העריצוהו מאד ‏ על מסירותו זו.‏ גויס לצה"ל במארס 1955, אבל קשר אמיץ נשאר עם קבוצת-לביא, כי תום ‏ שירות-החובה שלו התכוון לחזור לשם כדי לחיות את חייו במשק. מטבעו ‏ טוב-לב היה, עוזר לכל נצרך ולכל דורש וסיסמא אחת הייתה לו והיא שהייתה ‏ לנגד עיניו כל הימים: "יש פתרון לכל: אל יאוש!" אחרי גיוסו השתתף ‏ בפעולות צבאיות בערבה וגם בחוסאן. נפל בקרב בסביבות קלקיליה ביום ו' ‏ במרחשוון תשי"ז (11.10.1956) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ‏ במשק-לביא. ‏ בחוברת "עמודים", הבטאון של הקיבוץ הדתי, וגם ב"זרעים", בטאונם של ‏ ‏"בני-עקיבא" (מתאריך כסלו-טבת תשי"ז) צוין זכרו; רשמים עליו ועל דמותו ‏ באו גם ב"דפים" (ידיעות המחלקה לעליית ילדים ונוער היוצא לאור על-ידי ‏ הסוכנות היהודית בירושלים) בטבת תשי"ז.‏ חיים יששכר, יהי זכרו ברוך.‏
נרות שהודלקו: 2הדלק נר