אפרים צייזלר

בן שלום ומרים. נולד ביום ד' בכסלו תרצ"ח (8.11.1937) בוינה,‏ בירת-אוסטריה. תקופת-מה במלחמת-העולם השנייה מצא הילד מקלט באחד ‏ הבתים של "הצלב האדום" בבודפשט אך בשנת 1949 הובא לארץ על-ידי ‏ משפחתו, שהצליחה, אחרי טלטולים ונדודים, למצוא דרכה למולדת ‏ ולהשתקע בה (במושב ניר-ישראל). בשנה שלאחר-מכן נתקבל הנער למוסד ‏ החינוכי "ניצנים" במסגרת "עליית-הנוער" ובימי שהותו שם עוצב ונתגבש ‏ אפיו. נטיות שונות נתגלו בו: פעילותו בחוג הדרמטי הייתה לברכה לחוג ‏ עצמו. כן היה בין מארגני החוג לתעופה - פעולה שנתנה אותותיה לפעולתו ‏ לאחר-מכן. נוסף לכך היה עובד חרוץ - ובעיקר השתלם בענף-הפלחה ‏ ובעבודת-הטרקטור ובסיימו את לימודיו במוסד התקבל כטרקטוריסט באחת ‏ מתחנות-הטרקטורים של הסוכנות היהודית. משיכתו לתעופה הביאתהו לידי ‏ כך שהצטרף לגדנ"ע-אויר, סיים כמה קורסים, היה למדריך ואף ניהל קורס ‏ לצעירי-גדנ"ע.‏ בנובמבר 1955 גויס לצה"ל ומפקדים ציינוהו לשבח על מסירותו ורצינותו. ‏ כתום אימוני-היסוד שלו סיים קורסים של חיל-הרפואה והצניחה. השתתף ‏ ברוב פעולות-התגמול של צה"ל - ובין השאר בחוסאן ובקלקיליה. בפרוץ ‏ מערכת-סיני היה אף הוא בין הלוחמים וביום כ"ו במרחשוון תשי"ז ‏ ‏(31.10.1956) נפל בקרב במעבר-המיתלה. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי ‏ לשעת-חירום בשלח וביום כ"ח בתשרי תשי"ח (23.10.1957) הועבר ‏ למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. ‏ בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הנצחנים", הועלה זכרו.‏ צייזלר אפרים, יהי זכרו ברוך.‏