פלטיאל קליגר

בן יצחק וטובה. נולד ביום כ"ג במרחשוון ת"ש (5.11.1939) בעיר בוברויסק ‏ שברוסיה. ילדותו עברה עליו בעצם ימי מלחמת-העולם השנייה מתוך סבל ‏ ונדודים דרך רוסיה, פולין ואוסטריה - ושנים אלו הטביעו עליו את חותמן. ‏ בכל אשר בא חש את זרותו וגם השוני שבינו לבין אחרים בשל היותו יהודי, ‏ אך תחושה זו היא אשר עוררה בו את הרצון להבליט את יהדותו אף בכל ‏ סימניה החיצוניים. בשנת 1948 עלתה המשפחה לארץ ועם עלותה השתכנה ‏ בעכו. על אף החופש וחוסר-הפחד שמצא בסביבתו החדשה נתקל הילד ‏ בקשיי-הסתגלות שונים, אבל עד מהרה התבגר עליהם. בעכו למד בבית-הספר ‏ היסודי "התמר". הוא צעד בראש-כיתתו, אהב משובה ושמחה, אף-כי לאחר ‏ זמן נעשה שקט ומסוגר בתוך עצמו. בימי לימודיו בבית-הספר התבלטה בו ‏ משיכה לטבע ולחקלאות ומתוך כך נמשך לעבודה בגינת בית-הספר. אז ‏ התגבשה בלבו ההחלטה להיות חקלאי וביום סיימו את לימודיו שם נכנס ‏ לבית-הספר החקלאי בנהלל. השתייך ל"התנועה המאוחדת" והשתתף בכל ‏ טיוליה וכך הכיר את הארץ והתקשר אליה. בימי-לימודיו התחילו לקסום לו ‏ חיי-המושב וכשסיים את לימודיו הצטרף לגרעין "פורת" ויחד עם חבריו ‏ לגרעין התגייס לצה"ל (יולי 1958). שנה תמימה עשה עם ה"גרעין" בבארותיים ‏ וחבריו הכירו בו יותר ויותר את נאמנותו, עצמאותו, אמונתו במעשיו ‏ ושמחתו לבוא לעזרת הזולת. כן גילה את נטייתו העצומה לספורט והקנה ‏ אהבתו לספורט לכל חברי-הגרעין. עבר קורס-צניחה וענד את "כנפיו" בגאון. ‏ סיים קורס של קשרים ושימש כקשר-הפלוגה. ביום י"ד בשבט תש"ך ‏ ‏(12.2.1960) נפל בקרב ליד אשמורה כאשר שימש בתפקיד של קשר ודבריו ‏ האחרונים היו: "יורים עלינו - אש… אש… אש…". הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-הקברות הצבאי בחיפה.‏ במלאת שנה לנפלו הוציאו בני-המושבים (ארגון שלח) חוברת לזכרו בשם ‏ ‏"פלטי". בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים", הועלה זכרו. בנהלל ‏ הונצח שמו על-ידי פתיחת חדר לזכרו. כן יש אלבום לזכרו בגדודו ‏ וביחידת-הצנחנים.‏ קליגר פלטיאל ("פשקה"), יהי זכרו ברוך .‏