דוד קרביץ

בן בנימין וצפורה. נולד ביום כ' בטבת תש"ד (29.12.1943) בפתח-תקוה. סיים ‏ את לימודיו בבית-הספר היסודי "נוה-עוז" ולאחר-מכן עבר לבית-הספר התיכון ‏ המקצועי על-שם מכס פיין בתל-אביב וסיים בו את המחלקה לרדיו. היה חניך ‏ תנועת "השומר הצעיר". השתייך לחברה למדעי-הטבע והיה מדריך גדנ"ע ‏ בקיבוץ עין-השופט. השתתף בחפירות במצדה וכן היה מרבה בקריאת ספרים, ‏ כי מטבעו רציני היה ומכשיל ואף מעמיק מחשבות. תחביבו בילדותו היה ‏ איסוף בולים והיה ממלא אלבומים בהם. לכשנתבגר אהב לערוך טיולים ‏ וסיורים ברחבי-הארץ, לעסוק בקליעה למטרה, להתעמק בענייני-רדיו ‏ ולהתקשר באלחוט באמצעות התחנה לחובבי-רדיו (הנמצאת בבית-הספר ‏ על-שם מכס פיין, שעם תלמידיו נמנה). כן אהב ספורט - וביחוד שחיה, וגם ‏ השתתף כמה פעמים בצליחת-הכנרת. לא דיבר הרבה, אך היה מלא רגש - ‏ ובעיקר לגבי משפחתו. צנוע היה בהליכותיו ונחבא אל הכלים - אך גילה עניין ‏ בכל. היה ישר-דרך ובו השתלב הדמיון היוצר עם המעשה. ניחן בסבלנות ‏ מרובה ובמחשבה צלולה - תכונותיו של חוקר מטבע-ברייתו - ולכן, כתום ‏ לימודיו בבית-הספר על-שם מכס פיין, עבר לחיפה ונכנס שם לפקולטה ‏ להנדסת-חשמל בטכניון העברי. בלימודיו נתגלה דויד כמוכשר ומשהצטיין ‏ בהם זכה למענק כספי בשנה השניה. בגמר לימודיו בטכניון התנדב לצנחנים ‏ בדרגת סמל; דרגה זו ניתנה לו בקורס-קצינים אשר עבר אותו במשך ימי ‏ חופשותיו מלימודי-הטכניון, ולאחר-מכן קיבל דרגת סגן-משנה ללא ‏ קורס-קצינים מאחר שהשתתף בפעולת-התגמול בסמוע. דויד אהב את הצבא ‏ והיה קשור לו ועמד לחתום על שירות בצבא-הקבע למשך ארבע שנים. ‏ לראשונה גויס לצה"ל באוגוסט 1961 - אולם בערך שבוע לפני שפרצה מלחמת ‏ ששת הימים, ביום י"ח באייר תשכ"ז (28.5.1967), נפל בשעת מילוי תפקידו ‏ והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בפתח-תקוה. ‏ מפקד-יחידתו כתב מכתב-תנחומים למשפחה ובין השאר ציין, כי "אפיו ‏ המאופק, מזגו הנוח וכשרונו בביצוע ובפיקוד על אנשים עשוהו למפקד טבעי ‏ ביחידה… בכל התגלה כאדם שיש לבטוח בו ללא ערעור. היה מקובל ואהוב ‏ על הכל והכל העריכו אותו ובטחו בו". את תעודת-הטכניון, שהעניקה לו ‏ תואר "מוסמך למדעים" כתום לימודיו, לא זכה לקבל במו-ידיו.‏ קרביץ דויד, יהי זכרו ברוך.‏