אריה שושן

בן יוסף וג'ולייט. נולד ביום ט"ז בטבת תש"ז (8.1.1947) בקהיר, בירת-מצרים. ‏ בהיותו בגיל צעיר עלה עם משפחתו לארץ. תחילה למד אריה בבית-הספר ‏ היסודי "קוממיות" אשר בבני-ברק ולאחר-מכן המשיך בבית-ספר מקצועי ‏ במקום. כאשר הגיע לגיל בית-הספר התיכון הצטרף לסניף בני-ברק של תנועת ‏ ‏"בנוער העובד" ובהיותו נער אוהב-חברה-וחיים השתתף מתוך התלהבות ‏ מרובה בטיולי-חבריו ובמסעותיהם ואף בימי-העבודה הקיבוציים; ביחוד ‏ הצטיין במסעות קשים אשר בהם עודד את חבריו ונסך בהם רוח להמשיך ‏ לצעוד על-אף עייפותם ותשישותם. גם בפעולות גדנ"ע היה מצטיין בהשתתפו ‏ בתחרויות-קליעה וזכה לאותות שונים. עבר קורס מ"כ של הגדנ"ע וסיים אותו ‏ כחניך מצטיין. נטה לספורט והשתייך ל"המכבי הצעיר" ברמת-גן. לקח חלק ‏ במירוץ הלפיד מתל-חי וגם צעד בראש חבריו במצעד השנתי ביום תל-חי. אך ‏ אריה לא הסתפק בפעולותיו בתנועה ובגדנ"ע וגם הצטרף ל"הפועל" של ‏ בני-ברק והיה הנבחרת הכדורסל של ארגון זה; הוא הביא לארגונו נצחונות ‏ לא מעטים בהיחשבו לאחד מעמודי-התווך שלו. כן אהב את הים והיה נוהג ‏ לרדת אליו עם חבריו כשהוא רכוב על אופניים - ופעם נזדמן לשם בשעה ‏ שתשע נערות, אשר רחצו בחוף שרתון בתל-אביב, טבעו והוא הצליח להציל ‏ שלוש מהן עוד לפני שבאה עזרת המצילים והמשטרה. גילה כשרון לציור, ‏ לעבודת-קרמיקה ולגילוף בעץ (ובעזבונו נמצאות כמה מעבודותיו ‏ האמנותיות).‏ בפברואר 1965 גויס לצה"ל והתנדב לחיל-הצנחנים, אשר בו שירת עד יומו ‏ האחרון. הוא אהב את מדי-הצנחן והיה גאה לצעוד בהם ביום הצנחן בשנת ‏ ‏1965 ברמת-גן. מן הראוי לציין, כי שירותו בצבא לא ניתק אותו ‏ מחבריו-לתנועה, כי בחופשותיו היה נוהג לבקרם ואף השתתף בפעולותיהם. ‏ אמר להצטרף לגרעין שהקימו לאחר שישתחרר משירותו הצבאי, אך לא זכה ‏ לכך, כי הוא לא הספיק לשרת אלא משהו למעלה משנה אחת: בשעת מילוי ‏ תפקידו, ביום י"ד באדר תשכ"ו (6.3.1966), בנהגו קומנדקר צבאי על-ידי ‏ עין-יהב, נפל - והוא אז בו י"ט בלבד. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ‏ הצבאי בקרית-שאול. ‏ בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים", הועלה זכרו.‏ שושן אריה (ליאו), יהי זכרו ברוך.‏