אמנון גינסברג

בן אברהם וגוסטה. נולד ביום ב' באב תרצ"ט (18.7.1939) בבית-אלפא. סיים ‏ את לימודיו באחת-עשרה כיתותיו של בית-החינוך בגוש-זבולון. השתייך ‏ ל"הנוער העובד". נתברך בשתי סגולות יקרות: אהבת-תורה ודרך-ארץ. עניין ‏ רב גילה במקצועות הריאליים ויחד עם זה הייתה לו זיקה לשירה ולמוסיקה. ‏ הצטיין בתבונת-כפיים ובתפיסה מהירה ותמיד היה נכון להעמיד עצמו לרשות ‏ זולתו ולעזרתו. מצפונו היה אחד ממדריכיו העיקריים בכל מעשיו והוא עצמו ‏ שימש מצפונה של חברתו. תמיד עמד על המשמר בקשר לליכודם החברתי של ‏ בני-גילו וכנושא דבר כיתתו היה מכובד עליהם ואף אהוב. אחרי גמרו את ‏ לימודיו בבית-החינוך למד במדרשה החקלאית על-שם רופין. היה חקלאי לפי ‏ מקצועו. עשה מתוך התלהבות את כל אשר עשה בחייו האזרחיים, ולאחר-מכן ‏ אף בצבא.‏ גויס לצה"ל ביולי 1957. ביום ו' באלול תשי"ט (9.9.1959) נפצע בשעת מילוי ‏ תפקידו וכעבור מספר שעות מת מפצעיו. הובא למנוחתץ-עולמים בבית-‏ הקברות ברמת-יוחנן. ב"שלושים" למותו הופיעה חוברת לזכרו. בזפרו של ‏ אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים", הועלה זכרו.‏ גינסברג אמנון ("מוקי"), יהי זכרו ברוך.‏