יצחק יהודאי

בן שלמה ובדנה. נולד ביום כ"א בתמוז תש"ה (2.7.1945) במעלה-החמישה. זה ‏ היה בסוף מלחמת-העולם השנייה והוא נקרא על-שם דודו, המשורר העברי ‏ יצחק קצנלסון, שניספה בשואה, וגם על-שמו של בן-המשפחה, אשר נפל על ‏ משמרתו בבריגדה היהודית באיטליה. חלש היה בגופו, אך דווקא חולשה זו ‏ עוררה בו את הרצון להתגבר על קשיים ולעמוד במשימות קשות. סיים ‏ לימודיו היסודיים בבית-הספר האזורי "הרי-יהודה" והמשיך ללמוד בו עד ‏ כיתה י"ב, אך את השנה האחרונה עשה במדרשה לחינוך משותף שבבת-ברל. ‏ גילה עניין מיוחד במקצועות ריאליים - כביולוגיה, פיסיקה, כימיה ‏ ומתימטיקה. עוד בכיתה ב' קרא בספרי-מידע לילדים ובגיל י"ב יצר ‏ בבית-הוריו מעבדה כימית קטנה והיה מאושר בכל נסיון שעלה בידו לבצע ‏ בהצלחה. בגלל הסכנה הכרוכה בדבר זה הייתה דאגה בלב הוריו ומחנכיו, אך ‏ הם לא רק שלא מנעו ממנו פעילות זו, אלא גם סייעו בידו באספקת חומרים ‏ וכלים הדרושים לעבודתו. היה אוהב טבע ואת כל הצומח והחי שבו. פעם ‏ נתגלגל לידו מיקרוסקופ, אשר באמצעותו ובעזרתו היה חוקר ולומד. יחד עם ‏ כל ענייניו הרציניים היה שופע הומור ועל שפתיו הייתה מרחפת בת-שחוק ‏ טובה, כי הוא ניחן באהבת-הבריות והיה בא לעזרתו של כל ילד אשר לו נקלט ‏ ברחבה. תמים היה ומאמין לאדם, ואף נלחם נגד כל עוול שנעשה לו ולזולתו ‏ ‏- למען הצדק. היה אחראי בכל מעשיו וחריצותו נתגלתה בו עוד מילדותו.‏ לצה"ל גויס באוגוסט 1963 והוא נתן שירותו באמונה ובמסירות. אולם ‏ התכניות המרובות שהיו לו והתקוות הרבות, אשר ביתו הקיבוצי תלה בו, ‏ הושמו לאל כשהוא נפל בשעת מילוי תפקידו ביום ז' בניסן תשכ"ד ‏ ‏(19.3.1964) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות האזרחי במעלה-החמישה.‏ ב"שלושים לנפלו הוצאה חוברת צנועה ("איצי") המשקפת את דמותו. את כל ‏ עזבונו המדעי (כגון, הכלים בהם שמר בעלי-חיים ושלדיהם) שמו ההורים ‏ בפורמלין ורשמו עליו הגדרות מדוייקות כדי שישמש חומר לימודי לבאים ‏ אחריו. לזה צירפו ספריה על נושא הביולוגיה והקימו פינה מיוחדת במעבדה ‏ בבית-הספר בו למד. המשפחה יצרה קרן אשר מפירותיה מוענק שנה שנה, ‏ ביום נפלו של איצי, פרס על עבודה הקשורה בנושאים שבהם התעניין.‏ יהודאי יצחק ("איצי"), יהי זכרו ברוך.‏