אהרון פתיחי(יפתחי)

תאריך לידה:
29 בדצמבר 1952
תאריך נפילה:
16 באוקטובר 1973
דרגה:
סמ"ר
שנת נפילה:
1973
תקופת נפילה:
מלחמת יום הכיפורים
שם היחידה:
גדוד חיר"מ 890
מקום קבורה:
הר-הרצל
קורות חיים:
אהרון בן שושנה ויוסף, נולד ביום י"א בכסלו תשי"ג (29.12.1952) בירושלים.‏ הוא סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "מתתיהו" בצלפון, ואת לימודיו ‏ התיכוניים סיים בבית הספר "עליה" בפתח-תקוה. אריק, כפי שכינוהו בחיבה ‏ בני-משפחתו וידידיו, הצטיין בלימודים, וניכרו בו רצון והתמדה מיוחדים ‏ באשר לשינון התורה ושמירת מצוותיה. הרב המקומי זוכר אותו כתלמיד ‏ המחונן של קבוצתו, בחוג ללמודי הקודש, שנערך לבני גילו. אריק התפלל יום ‏ יום, אחרי שעזר להוריו בעבודות הבית והפרנסה.‏ הוא היה משכין שלום בין חבריו והם היו שומעים בקולו וסרים למשמעתו. ‏ תמיד נתן כבוד להוריו, והיה נעים הליכות עם בני ביתו ועם בני-אדם בכלל. ‏ כישרונותיו בכל מקצועות הלימוד אפשרו לו להקדיש תשומת לב גם ‏ לתחומים אחרים בלי שלימודיו ייפגעו. הוא עזר רבות להוריו, שהיו מטופלים ‏ באחיו ואחיותיו. כשהיה בן ארבע-עשרה שנים עבר לגור בפנימייה שבסמוך ‏ לבית-הספר "עליה" בפתח-תקוה, שם למד לפני כן. הוא הצטרף לקבוצה ‏ שקראה עצמה בשם קבוצת "מוריה", והורכבה מנערים שלמדו בצוותא, ‏ במקביל לתרגול עבודות השדה והחקלאות השונות. בפנימייה היה גם משק חי ‏ ואריק הצטיין בעבודת הרפתנות על כל הכרוך בה. הוא חיבב מאד בעלי-חיים, ‏ והם לא פחדו מפניו והניחו לו להחליף את מצעם או להשקותם. בעזרת ‏ לימודיו בפנימייה יכול היה לסייע להוריו בעבודה במשק שלהם. בחופשות מן ‏ הפנימייה נהג לבוא לבית הוריו במושב "תרום", שבפרוזדור ירושלים, ולעזור ‏ באורח מקצועי יותר, בביצוע העבודות השונות במשקם.‏ תמיד עשה מעשיו בצנעה, לא דרש תודה ולא הכביד על הוריו. כששאלוהו ‏ בעניין מקצועי נהג לייעץ בענווה והשתדל להשתלב בשקט במלאכה במשק. ‏ כך ביקש לשרת גם את מדינתו. הוא החליט להתנדב לשרת ביחידה מובחרת ‏ בחיל הצנחנים, וכך אמנם עשה.‏ אהרן גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1971. לאחר סיום הטירונות השתלם ‏ בקורס צניחה, בקורס מפקדי כיתות בחיל הרגלים ובקורס מש"קי מקלעים ‏ הוצב לשרת בתפקיד מש"ק-מקלעים ביחידה של חיל הרגלים המוצנח. אריק ‏ השלים בהצטיינות את האימונים הקשים, ולא התלונן אף פעם על המאמץ ‏ שהיה כרוך בכך. הוא ראה בהתנדבותו דבר מובן מאליו, ומעולם לא ניסה ‏ להתחמק ממה שנראה לו הכרחי, ודרוש לביטחונה של מדינת-ישראל. אמונתו ‏ בדת אבותיו נתנה בו כוח להתגבר על כל הקשיים, בעזרת תפילה וביטחון ‏ במימרא "אנחנו נתגבר". בזכות גישתו האופטימית לחיים התחבב על חיילים ‏ רבים ביחידתו, שבמשך הזמן נהיו לו חברים קרובים ונהגו לבקר אצלו במושב ‏ בחופשותיהם. גם אריק נהג לבקר אצל מכריו החדשים בישובי הארץ השונים, ‏ אלא שמפאת דאגתו התמידית למשפחתו הגדולה - העדיף להרבות לבוא ‏ הביתה כדי לעזור במלאכות הדוחקות. במכתביו שאל תמיד לשלום כל ‏ מיודעיו ולא שכח אף אחד מהם ואף ציין איש איש בשמו.‏ במלחמת יום הכיפורים השתתף אהרן בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני. ‏ בקרב שהתחולל באזור "החווה הסינית" נפעג בראשו מכדור רובה והועבר ‏ לבית-החולים "תל-השומר". ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) נפטר מפצעיו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים ‏ וששה אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.‏ משפחתו הנציחה את שמו ברכישת ספר תורה לזכרו.‏ פתיחי (יפתחי) אהרן, יהי זכרו ברוך.‏
נרות שהודלקו: 14הדלק נר