תאריך נפילה:
16 במאי 1982
תקופת נפילה:
עד מלחמת שלום הגליל
שם היחידה:
חטיבה 226 - מפקדת החטיבה
קורות חיים:
שלמה נולד בשלהי מלחמת העולם השנייה כתאום לאחותו רבקה וגדל בבית הורים שופע אהבה וחמימות משפחתית ובו ארבעה צאצאים, כשהוא הבן היחיד ביניהם.
במוסד החינוכי נמנה על על קבוצת "אורן". בנעוריו התמסר לפעילויות ספורט שונות, לתנועה ולצופיות והיה בסגל הכדור עף של נגבה, שיצאו לה מוניטין בימים ההם. בעבודה נמשך לדיר הצאן, כשהוא יוצא, רכוב על סוס, בראש העדר למרעה בשדות עיסוק רומנטי משכבר הימים.
ב-1963, בהגיע שעתו לשרת בצה"ל, התנדב לחיל הצנחנים במסגרת הסיירת רבת התהילה והתעוזה אשר עסקה בפעילות מיוחדת נגד הסתננויות וסיורים בקירבת הגבול ואף מעבר לו.
ב-1966, בגמר שירותו הצבאי, התקשר לענף הרפת, בו גילה חריצות ואחריות האופייניים לו, ללא חשבון של זמן ושעות עבורה ובמרוצת הימים אף שימש כמרכז צוות העובדים. במסירותו שלא ידעה לאות החמיר לתבוע מעצמו ותבע גם מאחרים.
במלחמת ששת הימים השתתף בכיבוש העיר העתיקה בירושלים, במסגרת חטיבת הצנחנים המהוללת, תוך ניהול קרבות עקובים מדם ומלאי גבורה ותושיה. לנגד עיניו נפגעו רבים מחבריו ללחימה. קרבות אלה השאירו רישומם העז על נפשו הרגישה, אם כי לא הרבה לדבר עליהם.
בשוך הקרבות נטה להצטרף אל חבריו ללחימה בהקמת קיבוץ ברמת הגולן אך עד מהרה חזר לנגבה צור מחצבתו, היכה שורשים בביתו הקיבוצי ואף בנה את קנו המשפחתי.
בשש השנים שבין המלחמות נרתם לפעולות ומיבצעים חברתיים שונים (את הנשיאה בעול והנכונות להטות שכם קיבל כמורשת מבית אבא). פעל במזכירות הח"ץ ואירגן טיולים. התמסר בתנופה לאירגון "יום הילד", יזם והניח יסוד להקמת "משק הילדים". במפעל זה הרבה לעשות, לפעול ולהפעיל בהתנדבות. בשעות שלאחר יום העבודה הרגיל עמד לעזרת יואב ברוק ז"ל, בקיום "קבלת שבת" שהיתה נהוגה אז. וכך התמיד עד... עד מלחמת יום הכיפורים.
במלחמה זו לחם עם הכוח שחצה את התעלה. ושם, מעבר לתעלה, נפצע פצעים אנושים שקבעו את גורל חייו.
מאז נאבק עם נכותו על תוחלת חייו ושתה מכוס הסבל והיסורים עד תום. עד כלות הנפש.
במותו השאיר אחריו הורים ושלוש אחיות, רעיה - ציפי ובנים - מעין ועופרי.