תאריך לידה:
22 ביולי 1914
תאריך נפילה:
20 בנובמבר 1944
תקופת נפילה:
מלחמת העולם השניה
קורות חיים:
בת אמה וארפד. נולדה בכ"ח בתמוז תרע"ד (22.7.1914) בשאיו האזה,
הונגריה, למשפחה חסרת אמצעים. אביה נפטר בילדותה ולאחר סיום
לימודיה בבית ספר למסחר החלה לעבוד כמוכרת בבית מסחר למכונות
חקלאיות ועליה עול פרנסת המשפחה. בגיל חמש עשרה הצטרפה לתנועת
"השומר הצעיר", בקן באנסקה ביסטריצה, עיר מחוז בסלובאקיה, ובו הייתה
אחת החברות הפעילות. היא הדריכה קבוצת חניכים, התמסרה לעבודת הקרן
הקיימת לישראל, ושקדה על לימוד השפה העברית כהכנה לעלייה ארצה.
באפריל 1938 יצאה להכשרה בברטיסלבה. אחרי פירוקה של הרפובליקה
הצ'כוסלובאקית וכינון השלטון הפאשיסטי בסלובאקיה במארס 1939, ריכזה
את עניני העלייה בהנהגה הראשית של "השומר הצעיר" במדינה, וגם עבדה
כמזכירה של ד"ר אוסקאר נוימן, ראש ההסתדרות הציונית בסלובאקיה.
בדצמבר 1939 עלתה לארץ ישראל והצטרפה לקיבוץ מענית. בקיבוץ הייתה
פעילה מאוד בענפים רבים ביניהם בשיווק תפוזים והנהלת מפעל להפקת
שמן-אתר מקליפות לימונים. כמו כן שימשה כמזכירת ארגון אמהות עובדות
בכרכור והשתתפה בועידת הפועלות בכפר סבא. במאי 1942 התגייסה לפלמ"ח
וכשהגיעו לארץ הידיעות הראשונות על השמדת היהודים באירופה התנדבה
לשליחות של צניחה מאחורי קווי האויב הגרמני כדי לסייע ליהודי סלובאקיה.
היא עברה אימוני צניחה ברמת רחל ובקאהיר במדי חיל האוויר הבריטי.
כינויה בצבא היה "הצנחנית רובינסון". מקום פעולתה נקבע בסביבה שהייתה
מוכרת לה מנעוריה. היא הגיעה לבאנסקה ביסטריצה, שהייתה אז מרכז
המרד הסלובאקי, ב- 18 בספטמבר 1944 והקימה שם תחנת-שידור לקשר עם
המפקדה. גם נפגשה עם הצנחנים הישראלים, צבי בן-יעקב, רפי רייס וחיים
חרמש שכבר שהו במקום זה שבועיים ימים. יחדיו טיפלו ביהודים שהתגוררו
בשטח המשוחרר והתקשרו עם חברי תנועות-נוער יהודיות שלחמו ביחידות
פארטיזאניות. אף הקימו רשת של תחנות-מעבר מפולין לסלובקיה להברחת
שבויים וטייסים של בעלות הברית. ב- 26 אוקטובר כבשו הגרמנים את
באנסקה ביסטריצה והצנחנים, עם חברי הנהגות תנועות הנוער, מנהיגים
יהודים ומשפחותיהם, נסוגו למחנה ארעי בהרי בוקובץ. כעבור ארבעה ימים
בשעת התקפה על המחנה על ידי אנשי ס.ס רוסים-אוקראינים נהרגו שישה
יהודים וחביבה נשבתה ונלקחה לבית הסוהר בבאנסקה ביסטריצה. ב- 20
בנובמבר 1944 הוצאה להורג יחד עם רפאל רייס ועוד כמאתיים יהודים.
גופתה נטמנה בקבר אחים ליד קרימניצ'קה. בשנת 1952 הובאה
למנוחת-עולמים בחלקת הצנחנים שבבית-הקברות הצבאי שעל הר הרצל.
הספר "חברות בקיבוץ", שחביבה לקחה עמה מן הארץ, מוצג ב"בית חביבה"
שבקיבוץ מענית. הוא נתגלה אחר מיגור הנאצים בקירבת המחנה שבהרי
בוקובץ במקום מחבוא, יחד עם המשרד.
השכנות לקיבוץ מענית הוקמה "גבעת חביבה" על שם חביבה רייק ובה
מתקיימים סמינריונים של הקיבוץ הארצי. חניכיה של חביבה בסלובקיה
הקימו לזכרה את קיבוץ "להבות חביבה". אישיותה ותולדותיה תועדו בספר
"כאם חשה להציל - שליחותה של חביבה רייק" בעריכת דניאל בן-נחום. כן
הונצח שמה בספר הפלמ"ח, ספר "תולדות ההגנה", בספר "מגן בסתר" ועוד.
רייק חביבה (מרתה), יהי זכרה ברוך.