פרץ גולדשטיין

בן רחל ויוסף דב. נולד בכ' בתמוז תרפ"ג (4.7.1923) בעיירה מאריש-לודש ‏ שבטרנסילבניה בבית הוריו קיבל חינוך דתי-לאומי, משולב בהשכלה אירופית. ‏ היה נער שקט ותלמיד חרוץ ובגיל צעיר הצטרף לתנועת נוער, למד בה עברית ‏ ועד מהרה התבלט בין פעיליה, בעיקר בתחום הרעיוני והתרבותי. עם זאת ‏ התקין עצמו לצאת להכשרה לקראת העלייה לארץ ישראל. ואולם בינתיים ‏ פרצה מלחמת העולם השנייה והדרכים לארץ-ישראל נחסמו. בשנת 1940 עלה ‏ בידו להגיע עם חבריו לארץ והם נשלחו לחברת נוער בקיבוץ אפיקים. פרץ ‏ היה היחיד בין חבריו שידע מעט עברית וכך ניתן לו לסייע בקליטתם. ‏ בדצמבר 1942 הצטרף לשורות הפלמ"ח וכעבור זמן התנדב להיות בקבוצת ‏ חברים שהתכוננה לשליחות מיוחדת מאחורי קווי האויב הנאצי. מטרתה ‏ העיקרית של השליחות לבוא בקשרים עם יהודי סלובאקיה ולסייע להם בכל ‏ הנדרש. באפריל 1944, אחרי תקופת הכשרה מאומצת, טס מקהיר לאיטליה ‏ וב- 13 באותו חודש צנח, עם יואל פלגי, ביוגוסלביה ועשה בקרב ‏ הפארטיזאנים. אותו זמן, חיפש מגע עם יהודים תוך סיכון חייו והושיט עזרה ‏ לנזקקים שפגש בהם. ביוני 1944 עבר להונגריה. לאחר מאסרו של פלגי נמלט ‏ פרץ והסתתר במחנה של יהודים שהיו עתידים להישלח לספרד כפרי מאמצי ‏ ועדת ההצלה. הוא גילה כי במחנה זה נמצאים גם הוריו שעמדו לצאת ‏ מהונגריה בדרכם לארץ-ישראל. לאחר לבטים וחששות רבים התוודע אליהם ‏ ואחר כך נפרד מהם בלב כבד. לפי התכנית היה עליו לצאת מהונגריה יחד עם ‏ יהודי המחנה, אך מתוך חרדה לגורל חבריו הצנחנים הנתונים במאסר בחר ‏ להישאר כדי לנסות ולשחררם בדרך כלשהי, גם בארגון התקפה על בית ‏ הסוהר. ואולם כל התוכניות עלו בתוהו. בחודש יולי נאסר פרץ ונחקר על-ידי ‏ השלטונות ההונגריים והגרמניים. עם התקרבות הצבא האדום הוגלה לגרמניה ‏ וב- 8 בדצמבר נראה לאחרונה באורניינבורג ומאז נעלמו עקבותיו. הוא הומת, ‏ כנראה, במחנה ריכוז בט"ז באדר תש"ה (1.3.1945). הניח הורים. ‏ במכתב-תנחומים שנשלח להורים כתב ד"ר דב יוסף מהנהלת הסוכנות ‏ היהודית: "דמותו של פרץ מסמלת את גבורת ישראל ואת מאווייו לחיי ‏ בן-חורין. בנשמתו הנצחית של העם תהיה כלולה אגדת מעלליו של פרץ, ‏ גדולת חייו ונצחון מותו". הוא הונצח בספרים "מגן בסתר", ו"ספר תולדות ‏ ההגנה" ומצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי שעל הר הרצל.‏ גולדשטיין פרץ, יהי זכרו ברוך. ‏