יוסף-דב ניר (בלומנפלד)

בן שבתאי ובתיה. נולד ביום כ"ד בטבת תשי"ג (14.1.1953) במושב השיתופי ‏ רגבה. הוא למד בבית-הספר ברגבה ובבית-הספר התיכון האזורי "יד-נתן" ליד ‏ עכו וסיים י"ב כיתות. הוא היה נער בריא, חזק ואיתן בגופו, בדעתו ובמעשיו, ‏ היה בעל מרץ בלתי-נדלה, בתחומי פעילות רבים מספור. הוא היה ספורטאי ‏ מחונן ומצטיין וחבר פעיל בקבוצת הכדורעף של המשק, חבר בקבוצת שיט ‏ וחבר במועדון הקליעה של הגדנ"ע. הוא לא החמיץ אף אירוע ספורטיבי, כגון ‏ תחרויות, מחנות וקייטנות. נוסף לכך היה אחד מן הפעילים העיקריים ‏ במסגרת תנועת הנוער של המושב. כמו יתר ילדי המושב עבד גם יוסי בענפי ‏ המשק השונים, בעיקר בעבודת השלחין. כבר אז התגלו בו התכונות שאפיינו ‏ אותו בדרך חייו הקצרה: התמדה, עקשנות ורצון ללמוד ולהצליח בכל דבר.‏ הוא גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1971. שאיפתו הייתה ללכת לקורס-טיס אך ‏ לבסוף בחר לשרת באחת הסיירות המובחרות של הצנחנים. לא קלה הייתה ‏ הדרך בה בחר, אך על-אף הקשיים הרבים והמאמץ שהיו כרוכים בשירות ‏ ביחידה זו ידע יוסי להתגבר על כל הקשיים, לעמוד בלחץ ולא לאבד לרגע ‏ מאישיותו. במסגרת השירות נשלח לקורס חובשים והיה לאחד מהחובשים ‏ הטובים ביותר ביחידתו. הוא הפך להיות שם-דבר. רופא היחידה העיד עליו: ‏ ‏"יוסי בחייו היה סמל לחובש, דוגמה בהתעניינותו התובענית לדעת ולהבין... ‏ עד היום הוא מהווה, בין השאר, סטנדרט לחובש מעולה. לא פעם ניתן לשמוע ‏ בקרב חיילים המביעים דעתם על חובש - הוא אמנם טוב, אך לא ניתן להשוות ‏ אותו ליוסי ניר". הוא שירת בצבא במשך שנה בלבד, אך על-אף הזמן הקצר ‏ הוא הצליח להוכיח יכולת רבה והצטיין בכוח-רצון, בעקשנות ובהתמדה. ‏ חבריו העידו כי היו בו כל התכונות שאפשרו למפקד לסמוך עליו. "כשיוסי ‏ קיבל משימה הוא ביצעה ללא פשרות, ללא דופי". ‏ ביום ד' בכסלו תשל"ג (10.11.1972), נפל בעת מילוי תפקידו. הוא הובא ‏ למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית-הקברות ברגבה.‏ מפקד היחידה כתב במכתב תנחומים להורים: "רק קצת יותר משנה הספיק ‏ יוסי ללכת אתנו. גילינו בו לא רק חייל מצטיין ומבטיח אלא גם חבר מסור ‏ ונאמן. אהבנו אותו - חבריו לצוות, חיילים ומפקדים".‏ משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו הנושאת את השם "יוסי".‏ יוסף-דב ניר (בלומנפלד), יהי זכרו ברוך.‏