דוד גראוס

בן פנחס ומלכה. נולד ביום ט"ז בתשרי תשי"ב (16.10.1951) בחיפה. על הוריו ‏ עברו כל מוראות השואה וכל בני-משפחתם נספו. כשבא האב לארץ גויס ‏ לצה"ל וזכה להשתתף במלחמת השחרור, במערכת סיני ואף במלחמת ששת ‏ הימים. כשהיה דוד בן שש, עקרה המשפחה מתל-חנן, שליד חיפה, למושב עין-‏ אילה בחוף הכרמל. כאן הפך דוד להיות בן-מושב וככל ילדי הכפר עזר ‏ והשתתף בכל עבודות המשק. הוא לא התבלט בין חבריו משום שהיה ילד ‏ שקט, ביישן ונחבא אל הכלים. הוא למד בבית-הספר היסודי האזורי בניר-‏ עציון ובבית-הספר התיכון החקלאי בכפר-גלים, אך הוא לא סיים את ‏ הלימודים החקלאיים ועבר ללמוד בבית-הספר המקצועי "עמל" בחדרה והיה ‏ אחד מבוגריו. הוא אהב ספורט ובייחוד שחיה והצטיין כשחיין וכספורטאי. ‏ דוד לא מצא סיפוק בחיי המושב האפורים ובעבודה החדגונית והחל לחפש ‏ אתגרים. הוא היה מקשיב בצימאון לסיפורים של חיילים, שלחמו במלחמת ‏ ששת הימים והחל להקדיש מחשבה רבה לשירותו הצבאי.‏ דוד גויס לצה"ל בראשית פברואר 1970 והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. חיי ‏ הצבא עיצבו את אופיו ונטעו בו בטחון עצמי. מיום שגויס שקטה רוחו. הוא ‏ שירת באמונה ולא הרבה להתהלל בחוויותיו מן הצבא. כשפגש בחבריו, ‏ שהעריכו אותו מאוד, היה מחייך מתוך אופטימיות, שבגללה כל כך אהבוהו ‏ החבר'ה. בזמן שירותו הצטיין כחייל המוכן תמיד לעשות ככל יכולתו למען ‏ המטרה שהאמין בה. הוא הפיק סיפוק רב מן השירות, כי תמיד רצה לתת ‏ למולדת את כל מאודו. הוא היה גאה מאוד במחלקה שבה שירת, עד ‏ שהוענקה לו דרגת רב"ט עם סיום קורס מ"כים.‏ דוד לא הספיק לשרת זמן רב וביום כ"ד באייר תשל"ב (8.5.1972), נפל בעת ‏ מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.‏ מפקד הבסיס כתב על דוד כדברים האלה: "דוד הגיע אלינו, לצנחנים, ‏ כמתנדב, מתוך רצון עז להיות בחוד-החנית של צה"ל. ואכן, מרגע שהגיע ‏ אלינו התבלט בתכונות של חייל רציני ואחראי, בעל כושר גופני מצוין ובעל ‏ רצון ואופי חזק. דוד עבר אתנו את כל שלבי האימונים הקשים ופעל עם ‏ פלוגתו בקווים השונים בתקופת ההתשה. בקורס מ"כ היה דוד אחד מעמודי-‏ התווך של הפלוגה וסיים את הקורס בהצלחה. מבין רבים בפלוגה נבחר להיות ‏ מפקד כיתה של דור חדש שהתנדב לצנחנים - ואנו ראינו את דוד בגדולתו, ‏ משכמו ומעלה מדריך ומאמן למופת, נאה דורש ונאה מקיים. דוד המשיך ‏ והפק להיות סמל-מחלקה ובתפקידו זה נתן דוגמא שהכל שואפים להגיע ‏ אליה, אלא שדוד לא הספיק לסיים את המשימה והגיע לגמר דרכו ונפל. - - -"‏ הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו הנקראת "דוד גראוס".‏ גראוס דוד, יהי זכרו ברוך.‏