משה סלנר

משה, בן רבקה והרמן, נולד בום י"ט בתמוז תש"ו (18.7.1946) בבוקרשט ‏ שברומניה. כשהיה בן ארבע שנים עלה עם משפחתו לארץ. את לימודיו ‏ היסודיים סיים בבית-הספר "כצנלסון" בנהריה, העיר שבה השתקעו הוריו ‏ לאחר חבלי קליטה לא מעטים. את לימודיו התיכוניים סיים בבית-ספר תיכון ‏ עיוני שם. משה היה ילד שהצטיין בכישרונותיו בדימיונו היוצר. הוא אהב ‏ לנסות כל רעיון שצץ בראש, והיה בונה מערכות מסובכות, מחומרים מכל ‏ הבא ליד לצרכים שנראו לו רציניים בתכלית. יום אחד התקין לעצמו חכה ‏ ממוט של מטאטא, חיבר חבל לחכתו וישב לדוג בבריכת-מים. משנרדם בחום ‏ השמש והחליק לתוך המים - הציל אותו עובר-אורח אלמוני והביא אותו ‏ לבית-הוריו. פעם אחרת המציא "מכונת-הקרנה" והושיב את ילדי השכונה ‏ לצפות בסיפור "עלי בבא וארבעים השודדים". היה לו חוש טכני מפותח ‏ להפליא, והוא שיעשע את בני-הבית בשובבותו, ביוזמתו ובהמצאותיו ‏ המסובכות. הייתה לו גם טביעת-עין למראות ולמצבים, והוא נהג לצייר את ‏ שראו עיניו, ולהביא מציוריו כמתנה להורים. תכונה אחת ברורה הסתמנה ‏ אצלו כבר מגיל מוקדם - חוש הצדק והמוסר, לפיו נהג תמיד במשך כל חייו: ‏ משה לא היה מעתיק מעולם מתלמיד אחר, לא הרשה לחזק להכות את ‏ החלש, מעולם לא שינה מדרכו בעבור טובות הנאה, תמיד העדיף את הדרך ‏ הקשה וחסרת-הפשרות, שהקשתה עליו את חייו לא מעט, אבל נתנה לו ‏ סיפוק של שלמות עם עצמו, ומנעה התנגשויות בינו לבין מצפונו. הוא לא ידע ‏ להחליט איזה מקצוע יבחר לו בחיים. הוא העריץ את ליאונרדו-דה-וינצ'י על ‏ רבגוניותו ועיסוקיו הרבים, אלא שהבין, שאין מקום בעולם שם יוכל ללמוד ‏ צילום ומכונאות, חשמלאות וכדורגל, מבנה כלי-נשק ועבודת בניין - הכול ‏ בעת ובעונה אחת. לבסוף בחר בהנדסאות-בניין ונרשם לבית-הספר ‏ להנדסאים בחיפה. עם סיום לימודיו בהצלחה, החל עובד ב"סולל בונה".‏ משה גויס לצה"ל במחצית מאי 1964. לאחר הטירונות, ולאחר ששירת ‏ כמחסנאי במשך זמן-מה, הוצב בתפקיד נהג-משאית בפיקוד הצפון. הוא שימש ‏ דוגמה לחבריו במזגו הטוב, בסבילותו ובמסירותו ללא גבול לתפקידו. הוא ‏ היה נאמן ועוזר לחבריו תמיד, והיה אהוב עליהם מאוד. בכל מה שעשה ‏ הצטיין ותמיד פעל בצניעות וברוח טובה.‏ לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר הוצב ביחידת מילואים וכפעם בפעם היה ‏ נקרא לתקופות של שירות מילואים פעיל. בשנת 1971 נשא לאישה את רחל ‏ שפגשה במסיבת-נישואין של ידידו הטוב מילדות. שנתיים ימים חי הזוג ‏ באושר רב. משה דאג לכל מחסוריה של אשתו ולהרגשתה הטובה בביתם, וגם ‏ עשה להרחבת הספרייה שלו והתעסק בשאר תחביביו. כשפרצה מלחמת יום ‏ הכיפורים נקרא משה ליחידתו ונשלח עמה לרמת הגולן. ביומה שני של ‏ המלחמה, יום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), נפגע הזחל"ם שלו בהפגזה ‏ ארטילרית כבדה והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ‏ בנהריה. השאיר אחריו אישה, הורים ואח.‏ משה סלנר, יהי זכרו ברוך.‏