ארנון-דוד גרבוב

בן יעקב-אריה והרייט. נולד ביום כ"א בתשרי תש"ח (5.10.1947) בעיר לבובק-‏ פוזננסקי אשר בפולין. סבו (מצד אביו) מתייחס למשפחת הגאון רם יום-טוב ‏ ליפמן הלר, בעל "תוספות יום טוב" וסבתא שלו - לרב פנחס מקוריץ. אביו, ‏ היחיד שנשאר בחיים מכל משפחתו הענפה בעיירתו הקטנה, השתתף ‏ במלחמת-העולם השניה בשירות הפרטיזנים שביערות פולסיה והוצנח ‏ מאחורי הקווים של הגרמנים בסביבות לובלין, ביצע מעשי-חבלה רבים, ‏ שעליהם קיבל אותות הצטינות, והגיע עד ברלין כסייר ראשי של צבאות ‏ ז'וקוב. גם דוד (אחי אביו) נפל בשירות הפרטיזנים בווהולין וביום שהגיע ‏ ארנון למצוות צורף אליו שם דודו: דוד. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1960. ‏ ארנון נתקבל לכיתה ו' של בית-הספר היסודי בנוה-עוז (ליד פתח-תקוה). על ‏ קשיי השפה החדשה התגבר ובמרוצת הזמן נמנה עם התלמידים המצטיינים ‏ בלימודיהם ואף בספורט. ‏ לאחר שסיים את לימודיו שם למד שנתיים בבית-הספר התיכון "אחד-העם" ‏ בפתח-תקוה. אבל אז גמלה בלבו ההחלטה להתגייס לצה"ל, אך הוא לא ‏ נתקבל בגלל גילו (בן י"ז היה) והתחיל עובד בבנק למלאכה בתל-אביב עד ‏ שהגיע יום גיוסו בנובמבר 1965 וארנון התנדב לחיל-הצנחנים.‏ פעם אמר לאמו: "אני יודע, כי זה אתגר קשה, אבל אני מקווה שאצליח". לא ‏ היה קץ לאושרו כשגמר קורס מ"כ. כעבור זמן סיים קורס-קשר, אך כשלא ‏ מצא עניין בכך הוצע לו לעבור קורס בנהגות ואז צורף לסרן יחיאל אמסלם ‏ שחיפש נהג קשר, בעל תבונה ואומץ-לב‎;‎‏ שתי תכונות אלה מצא בארנון, ‏ אשר נפל יחד איתו ביום אחד. כל שעה פנויה אהב לבלות בחיק-המשפחה, ‏ בשיחות עם סבא וסבתא (אשר מקרוב עלו לארץ) לשמוע מהם על התלאות ‏ שעברו במלחמת-העולם השניה, עם אביו הפרטיזן לשעבר ועם אחיו ואחותו ‏ הצעירים ממנו. אהבתו להוריו הייתה גדולה מאוד ותמיד התאמץ להרגיעם. ‏ מלחמת ששת הימים פרצה בהיותו בשירות חובה‎;‎‏ גם אביו וגם אחיו היו ‏ מגוייסים. ברשימת-תולדותיו (שנכתבה על-ידי אמו) משולבים זכרונות על ‏ ארנון - ובין השאר היא מספרת כי ביום 4 ביוני, בשעות המאוחרות של אחר-‏ הצהרים, טלפן ארנון הביתה ודבריו מלאי התלהבות ואהבת-המולדת‎;‎‏ בשטף ‏ דיבורו אמר לה שלא תדאג, יקרה אשר יקרה. "אל תבכי! היי אמיצה!" אמר ‏ לה‎;‎‏ ובהמשך הדברים ביקש אותה: "אנא, הגידי לי עוד מילה טובה, עוד איזה ‏ מילה של חיבה. אני כה אוהב אותך, את כולכם, אמא'לה, את שומעת אותי?" ‏ ‏- ולמחרת, ביום כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), הוא היום הראשון לקרבות, נפל ‏ בקרב שנערך במוצב דרג' בסביבות עזה לצד מפקדו, יחיאל אמסלם. הובא ‏ לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ולאחר זמן הועבר ‏ למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. ‏ בכרך ד' של "גוילי אש", ילקט\וט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות ישראל, ‏ הובא מעזבונו.‏ גרבוב ארנון-דוד, יהי זכרו ברוך.‏