דוד יעקב גרנית

דוד נולד ב- ו' כסלו התשל"ו 28.11.76 למנחם ונעמה, יחד עם אחיו התאום ישי בישוב עפרה. שם גדל וספג את הערכים שליוו אותו בהמשך דרכו אהבת הארץ, אהבת האדם, פתיחות וחברות אמת, אהבה לטבע ולנופים ובעיקר .לנופי המדבר, בו הרבה לטייל בתיכון למד בישיבת כפר הרא"ה והיה מדריך בתנועת הנוער בני-עקיבא בעפרה. לאחר מכן למד שנה במכינה הקדם צבאית בעלי. בתום שנה זו התגייס דוד לקורס טייס - ממנו הודח לאחר כשנה, והצטרף לצוות בסיירת .הצנחנים תחת פיקודו של ערן שמיר הי"ד כבר בתחילת דרכו בסיירת בלטו תכונותיו המיוחדות - מנהיגות שקטה, יכולת ניווט והתמצאות יוצאת דופן בשטח. הקשר בין דוד וערן מפקדו חרג מהקשר הרגיל בין מפקד ופקוד. ערן ראה בדוד חייל מעולה ומפקד מצוין לעתיד, וגם .לאחר שסיים ערן את תקופת פיקודו על הצוות המשיך והתחזק קשר אמיץ זה כשמונה חודשים לאחר מכן ערן נהרג בלבנון, ודוד שהיה עדיין חייל במסלול ספד לערן בדרכו האחרונה. מותו של ערן ורצונו של דוד להמשיך את דרכו ולהנחילה לבאים, היוו את הדחיפה האחרונה ליציאתו לקורס קצינים. ואכן כשבועיים לאחר נפילת ערן יצא דוד לקורס, וחזר לפקד על צוות במסלול .ההכשרה בסיירת כקצין, הנהיג דוד ביחידה את הנושא "הסיירת וההישרדות במדבר" במסגרת מסלול הכשרת הלוחמים. דוד טען שלא מספיק לדעת ללכת בשטח או .להסתתר בו, חשוב לשלב בין הכל ולהכיר את השטח לעומקו, כאילו נולדת בו .כשסיים דוד תפקידו בצוות "דוד", התמנה למפקד צוות הלוחמים ביחידה בליל ה- 23 לפברואר 1999, בעת מבצע של הסיירת בעומק שטח לבנון, תוך לחימה אמיצה ופיקוד על הכח על מנת לחלץ את חבריו שנפגעו, דוד נפצע אנושות. כאשר ברגעיו האחרונים הוא מתמצת את כל דרכו ואישיותו, באומרו לחבריו שבאו לחלצו: "עזבו אותי לכו לאחרים - מצבם קשה יותר". מיד לאחר .מכן נשמעה נשמתו האחרונה ונדם קולו