קורות חיים:
נדב נולד בל' תשרי התשמ"ב, 28/10/1981, בבית החולים היהודי
,במונטריאול-קנדה, במסגרת שליחות חינוכית אליה יצאה המשפחה: אבא
אמא, תמר וחוי. הברית של נדב היתה שמחה גדולה לקהילת השליחים
בכלל, ולאבא בפרט - שחיכה לו כל כך הרבה שנים, ועתה הסתובב בחיוך
.מאוזן לאוזן, מתגאה בבנו
ילד עם עינים כחולות, מתולתל ובהיר שער. מהרגע הראשון הפך החיוך לסימן
ההיכר שלו, כמו גם השובבות והיותו חברותי במיוחד. כל השכנים והחברים
.מתאהבים בו מיד
נדב הוא ילד של טיולים, כבר בבטן של אמא עשה טיולי קמפינג מחוף לחוף
.בארצות-הברית: מהאוקיינוס האטלנטי במזרח ועד לאוקיינוס השקט במערב
בגיל שנתיים - הוא מטייל לניו-אינגלנד, בוסטון וקייפ-קוד. אחרי כל
ארוחה, נדב מנדב את עצמו באופן קבוע כתורן המשפחה ומביא את כלי
האוכל לשטיפה. באחד מהטיולים, כשאבא מניח תפילין בבוקר, נדב יושב לידו
ומנסה לחקות אותו עם סידור תפילה ותנועות תואמות לשל אבא. נדב
מתעקש לקחת תמיד חלק בפעילות המשפחתית, ובעצם - הקטנצ'יק כבר
.רוצה להיות גדול
.כשנדב בן שלוש, המשפחה חוזרת ארצה ומתיישבת בשכונת רמות בירושלים
נדב נכנס לגן יהודית והוא חברותי ואהוב על כולם. אחר כך בא גן ברוריה, בו
מתגלה הכשרון התיאטרלי של נדב, גיבור ההצגה "יוסף וכתונת הפסים". גם
בארץ, נדב ממשיך ליהנות מטיולי המשפחה לכינרת ולגליל, ומחכה לקייצים
.בהם ידוג עם אבא בכינרת
,ברמות נולדת האחות הקטנה במשפחה, רות. מרגע שנדב מגלה שאמא בהריון
הוא מפעיל מכבש רציני כדי שייצא בן. ביום הלידה הוא מסרב לקבל את
בשורת הולדתה של האחות וכמעט עוזב את הבית, אבל תוך זמן קצר הוא
.הופך לאח גאה, מגונן ואוהב
המשפחה עוברת מרמות לגבעת-המבתר, ונדב בן ה- 6 נכנס לבית-הספר
,היסודי "פרדס", שם ילמד עד סוף כתה ח'. הוא תלמיד טוב, אהוב על המורים
מנהיג טבעי כבר אז. הוא מתגלה כבעל נטייה הומניסטית - אוהב במיוחד
.ספרות, תנ"ך, היסטוריה, גיאוגרפיה ומחשבת ישראל
בכיתה ד' מצטרף לסניף בני-עקיבא שונר"א שבשכונה. הוא מאד אוהב את
הפעילות התנועתית, בולט כאחד החבר'ה המרכזיים בשבט "שלם", ומכונה ע"י
חבריו "ילד וואדי". נדב משתתף בהתלהבות במסעות ובמחנות-הקיץ של
.התנועה
בכתה ח' חוגג נדב את בר-המצווה שלו בשבת פרשת נח. על מנת לשמח את
שני הסבים, נדב מחליט לקרוא את הפרשה בנוסח ספרד ואת ההפטרה בנוסח
אשכנז. בסוף כיתה ח', בסיום בית-הספר היסודי, מככב בתפקיד השמש
….במחזה "בוסתן ספרדי". מאותו הרגע יחלום תמיד לראות את ההצגה
עם סיום חווית ביה"ס היסודי נדב מתלבט מאד לאיזה תיכון ללכת, ולבסוף
מחליט ללכת לישיבה התיכונית "נווה שמואל" באפרת, יחד עם כמה מחבריו
לכיתה. בתקופה זו נדב מפתח מאד את העצמאות שלו, אבל למרות שבמשך
השבוע כולו שוהה רחוק מהבית, הוא נשאר בקשרים קרובים וחמים מאד עם
.כל אחד במשפחה
,בערבי שבתות באפרת נדב מתחיל מסורת של תנועות ידים תוך כדי שירה
"מסורת שעוברת מדור לדור, עד היום. בשמינית, הוא ממתכנני ה"ההשבעה
הנהוגה לתלמידים החדשים, ועוסק בתכנון האירוע במשך חודשים. חג
הפורים האחרון שלו באפרת בכתה י"ב לעולם לא יישכח: נדב מלהיב את
חבריו בעשיית סרט שבו ישתתפו דמויות מפורסמות. הוא מראיין את שחקני
קבוצת הכדורסל הפועל ירושלים, מראיין את אהוד ברק בכנסת - והסרט נוחל
הצלחה. באותה תקופה, מסתבר לכל הסובבים את נדב, שהוא ניחן בכשרון
חיקוי טבעי: יהורם גאון, שמעון פרס, רפול, אריק שרון, אמנון יצחק ורבים
אחרים - הופכים למסמר הערב בסעודות ליל-שבת ובערבים עם החבר'ה. נדב
מנצל את הזמן בישיבה לטיולים, לקריאת שירה וסיפורת עברית, להתנדבות
בחליבת בוקר של קיבוץ מגדל עוז - דבר שתמיד יחלום לחזור אליו…. ובין
.לבין, עושה גם בגרויות
כבר בתקופה זו מתאפיין בהתעניינות גבוהה בכל הנעשה בארץ בתחום
,הציבורי. כל מי שמכיר אותו זכה לשמוע ממנו פעם או פעמיים, לפחות
.נאומים חוצבים אודות המצב בארץ והדרך לשפרו. נדב הוא אידאליסט אמיתי
במקביל ללימודים, שמצריכים הרבה שעות והתמדה, נדב מתלבט בין הדרכה
בבני-עקיבא לשירה בצוות הווי בני-עקיבא ירושלים. אחרי התלבטויות
ובתמיכת מוריו בישיבה, מחליט ללכת לצוות-הווי, מה שדורש ממנו לא מעט
השקעה. הוא הולך לחזרות בשמחה, ובהופעות בולט בקול הבס שלו
.ובעמידת-במה מרשימה, שבאה לו כל-כך בטבעיות
בתיכון נדב מחפש כלי לנגן עליו ובוחר בגיטרה. בעזרת חבריו מהתיכון נגינתו
.הולכת ומשתכללת, והוא מלחין אקורדים יותר ויותר מורכבים לשירים שונים
לכל ערב נחמד שהחבר'ה עושים, הוא מביא את הגיטרה,. וזו הופכת למרכז
העניינים. למרות שנדב לא מדריך, הוא מוצא את הזמן והדרך להמשיך ולהיות
.חלק אינטגרלי מפעילות הסניף והשבט
לקראת סיום התיכון נדב מתחיל בריצות ברחבי אפרת כהכנה לצבא. הוא
מתלבט בין שנת י"ג בחברה להגנת הטבע (לשם התקבל), לבין ישיבת השילוב
של הקיבוץ הדתי במעלה גלבוע. לאחר הרבה התייעצויות עם חברים, אמא
,אבא ושאר המשפחה, הוא בוחר ללכת לישיבה - מתוך רצון, כאדם דתי
.להתבגר ולהעמיק בתרבותו לפני ההשתלבות וההתמודדות עם הצבא
נדב לומד שנה בישיבת השילוב של הקיבוץ הדתי במעלה גלבוע. הימים האלה
הם ימים יפים במיוחד עבור נדב: הוא נהנה להתעמק, סוף-סוף, רק במה
שמעניין אותו. נפשו נקשרת בלימוד ובמוריו הרבנים. הוא לומד גמרא, כתבי
הרב קוק והנזיר, תנ"ך - ובסוף השנה הוא כותב מאמר בביטאון הישיבה
.בנושא "קדושת תרח" אבי אברהם - רעיון ייחודי לו
נדב מתענג על מרחבי הגלבוע, מטייל בעמק בית שאן, עמק יזרעאל, הגליל
התחתון. מכיר חברים חדשים מהקיבוצים ומהמושבים בסביבה, רץ עם חבריו
במסלול סביב הקיבוץ ומכין עצמו לצבא. בט"ו בשבט של אותה שנה, לאושרו
,(הגדול של נדב, שחיכה וציפה (תמיד מעורב בענייני הלב של האחיות
,מתחתנים יוסי ותמר (האחות) בירושלים. נדב מנחה את טקס הנישואין
ומאותו רגע ואילך לא יפסיק להזכיר, כבדרך-אגב, כמה חשוב לו להיות דוד
.…וכמה הוא אוהב ילדים
אמנם נדב עובר סדרת גיבושים ליחידות רבות, אך ברור לכולם שנדב רוצה רק
דבר אחד - צנחנים. חודש לפני הגיוס לצבא, הוא יוצא לטייל בירדן עם שני
,חבריו הטובים: יונתן בן-דוד ויונתן קראוס. טיוליהם בפטרה, נחל ארנון
הר נבו - הם חוויה בלתי נשכחת עבור נדב, שלא מפסיק לצלם, להתיידד עם
המקומיים וילדיהם בחאפלות, ואפילו בחתונה. מהר נבו הוא מתקשר לאמא
ואבא השוהים בחופשה במטולה, ומפתיע אותם בשיחה מלאת ריגושים
וחוויות, מעברו השני של הירדן. במשך הצבא נדב עוד ידפדף לעיתים קרובות
באלבום התמונות מירדן, שסידר והשקיע בו, ויתגעגע לנופים ולמרחבים
שהוא ראה שם. הוא שב ומספר בצער ובתחושת החמצה על ספר-תמונות
,שקנה למשפחה בירדן, ושכח במעבר הגבול. את הספר, שנמצא באורח פלא
.קיבלנו בסוף השבעה. מתנה אחרונה מנדב
,נדב מתגייס לפלחה"ן צנחנים, צוות יריב, אוגוסט 2000. הוא מצטיין בגיבוש
ומגיע בין עשרת הראשונים מתוך 410 חיילים - דבר שנודע לנו רק אחרי
נפילתו. מהתחלה נדב מתאפיין בישירות ובכנות, תכונות שהופכות אותו
באופן טבעי לדובר הצוות, בשיחות סגורות בין החבר'ה וגם בשיחות מול
,המפקדים. התמדה במשימה, אכפתיות, דאגה לצוות, ביקורת עצמית
מנהיגות, שאיפה למצוינות, התנדבות, חברות ואמונה דתית - כל אלה באים
.לידי ביטוי בהתנהגותו היומיומית של נדב
בטירונות, אחרי ריצה מפרכת בה נדב מגיע ראשון, צועק המפקד על החייל
שהגיע אחרון, ופוקד עליו לרוץ שוב את המסלול. נדב חושב שהמפקד טועה
ומתעקש לרוץ עם החייל שנית, על מנת שלא ירוץ לבד. במהלך הטירונות
בסנור, נפוצה השמועה על קולו וכשרון החיקוי של נדב, ומפקדי גדוד
טירוני 890 מבקשים ממנו לחבר להם המנון. נדב מתחבב ומוערך על-ידי
.מפקדי צוותים אחרים, ומנהל איתם שיחות אל תוך הלילה
באותו קיץ, מתחתנים אבינועם וחוי (האחות) במצפה מודיעין. נדב שכל-כך
חיכה לחתונה זו, בולט בחולצת תכלת רטובה מזיעה, ומידי פעם מרים את חוי
,בזרועותיו ומסתובב איתה בשובבות. כהרגלו, מפליא בקולו העבה ובחיקוייו
.כשהמשפחה מופיעה בסיום הערב
האימונים עוברים לשלב קשה יותר באימון המתקדם. בתחילה נדב מתקשה
בהסתגלות לשטח, אך מהר מאד לומד להתרגל ואף ליהנות. באחד מאימוני
הלש"ב בחמאם אלמליח, נדב וחבר נשלחים למפק"צ לתרגל ברטוב, ולאחר
דקות ארוכות שלא הגיעו נמצאים השניים שעונים אל הקיר, ישנים. למרות
שלא נענש על-ידי מפקדיו, נדב מאוכזב מעצמו ומחליט להתנדב להישאר
בבסיס לשבת. במסע הכומתה נדב משמש כקשר מ"מ, ועושה את כל הדרך עם
.מכשיר הקשר על גבו, מבלי להוריד אותו, עד לגבעת התחמושת בירושלים
קורס הצניחה של הצוות נדחה מספר פעמים עקב הקפצות חוזרות ונשנות
לפעילות מבצעית. לבסוף מגיע נדב לתל-נוף ומתחיל את הקורס. חווית
הצניחה הראשונה מהנה במיוחד עבורו. בסיום הקורס, נדב מתגאה לענוד את
.'כנפי הצניחה של אבא משנת 67
נדב מגיע עם הצוות לפעילות מבצעית בכרמי צור, אשר במהלכה מקבל
משימות פיקוד על חבריו לצוות. בתקופה זו מביא את הגיטרה לצבא ומנגן
.לחבר'ה בזמנו הפנוי
אהבתו של נדב לארץ באה לידי ביטוי בסקירות היסטוריות שמעביר לחבר'ה
בעת שהותם באזור גוש עציון, כמו-גם בחידון ידיעת הארץ החטיבתי, בו
.…מסיים שלישי וממנו אמור היה לעלות לפיקודי
בשבתות בהן נשאר, מבלה נדב את תפילות השבת והארוחות אצל משפחות
בכרמי צור, אליהן נקשר מאד, ומידי פעם משדך בינן ובין חבריו לצוות. בחג
ראשון של פסח נדב מתפלל בבית-הכנסת בישוב, וכשמוזמן לערוך את ליל
הסדר אצל המשפחות, הוא מסרב על-מנת לחזור ולערוך אותו ביחד עם
.החבר'ה מהצוות
במהלך הקו מתחלף יריב מפקד הצוות, ובמקומו נכנס יונתן לתפקיד. נדב
והצוות מחכים לאימון אשר אמור להתחיל בעוד מספר שבועות, והוא מתחיל
.לשפצר את הציוד לקראת מסדר שאמור להיערך בזמן הקרוב
.את מוצאי-השבתות ויציאות הקו, נדב מבלה בעיקר עם החברים והחברות
הפלאפון לא מפסיק לצלצל, ונדב מצליח להיפגש עם כולם ותמיד מפתיע
בדאגה האמיתית שלו לכל אחד ואחד: חבילה לחבר שלא יצא שבת, פרחים
למי שמתלוננת שמעולם לא קיבלה….נדב הוא חבר'המן, אכפתניק אמיתי, חבר
,של ממש. לכולם - ובמיוחד לבנות - קשה לעמוד מול היופי, הצחוק, הקסם
.הניצוץ של נדב
מפקדיו הישירים של נדב, מייעדים אותו לצאת לקורס קצינים עם סיום
המסלול. בשיחות ארוכות עמם, ועם משפחה וחברים, נדב נוטה להכריע
לכיוון קצונה, אלא שמתנה זאת בכך שיחזור ללמוד בישיבה במעלה גלבוע
.למשך כמה חודשים, אחרי סיום מסלול, ורק אז ישוב לקצונה בצבא
,בי"ח מנחם אב תשס"א, ה- 7 לאוגוסט 2001, בעת שהות הצוות בקו כרמי צור
רגע לפני שעולה לשמירה, נדב מתנדב לאבטח נסיעה קצרה למפקדת הגדוד
.בחברון. שם נקטעים חייו
מעולם לא תיארנו לעצמנו, שיבוא יום ונכתוב על נדב, ותמונתו מוצבת בחדר
.זיכרון
.נדב אלעד, יהי זכרו ברוך