שי זיידל

תאריך לידה:
27 באוקטובר 1984
תאריך נפילה:
11 בספטמבר 2004
דרגה:
סמ"ר
שנת נפילה:
2004
תקופת נפילה:
היציאה מלבנון, האינתפאדה ועד היום
שם היחידה:
גדוד חיר"מ 890
מקום קבורה:
הר הרצל
קורות חיים:
שי נולד למשפחה ירושלמית גדולה, שורשית ואוהבת. מגיל צעיר התגלה שי כטוב לב, רגוע, פיקח מאוד, מוכשר וצנוע. הוא אהב ספורט ומוסיקה, ומגיל צעיר גילה משיכה וכשרון מיוחד למתמטיקה ואח"כ לפיסיקה, יחד עם כישרון טכני.
את בית הספר רנה קסין אהב שי מאוד ונהג לבוא לבקר גם לאחר שסיים. הוא אמר שבי"ס זה הוא הטוב בעולם. שי היה תלמיד מצטיין שהתבלט גם בתחום החברתי. הוא השתתף בערבי שכבה - במערכונים ונגינה, כתב בספר המחזור, והיה מהדמויות החיוביות והבולטות בשכבה.
שי היה בחור אוהב אדם, הוא אהב מאוד את בני משפחתו וחבריו. במשפחה דאג לתת תשומת לב לכל אחד מהקטן עד הגדול. לבקר, לברך, לבוא לימי הולדת - ותמיד בחיוך קטן וחיבוק גדול, ואת הקטנים להעיף באוויר ולהשתולל.
עם החברים, שאותם מאוד אהב, נהג להיפגש כמה שיותר, אהב לשוחח, לצחוק, לבלות, לנגן ולטייל.
במרץ 2003 התגייס שי בהתרגשות לצנחנים. הוא נהנה משירותו והיה גאה בכך מאוד. הדרך לא היתה קלה, אבל הוא אהב את האתגר והצליח. כשסיים את המסלול סיכם זאת כתקופה מצויינת, והרגיש שהצליח לעמוד במבחנים הפיזיים והנפשיים גם יחד, יחד עם היכולת להיות חבר טוב ועוזר. הוא אהב את הסיסמא "משפחת לוחמת", והגשים זאת.
את המסלול סיים כ"נסיך", ויצא לקורס מ"כים מוקדם. הגיע לפלחו"ד גדוד 890. הוא הספיק להיות ארבעה חודשים מפקד, כשהדבר החשוב בעיניו חוץ מביצוע המשימה, היו החיילים שלו, להם דאג באהבה רבה. הוא יועד לקצונה, אבל היה לו חשוב להיות קרוב לחיילים ורצה להישאר בפלחו"ד ולתרום כמה שיותר.
ב-11.9.04, דווקא בהיותו בחופשת השבת בבית, שלה חיכה כל כך, נסע לפנות בוקר בדרכו הביתה, התהפך עם מכוניתו ונהרג.
שי היה יפה תואר מבחוץ ומבפנים. אדם מלא אנרגיה חיובית וטוב לב. המטרה שלו היתה שכולם יהיו מרוצים ולעשות כמה שיותר טוב לסובבים אותו. הוא כל הזמן מיהר, כדי להספיק כמה שיותר. הוא מיהר לנגן, לעשות ספורט, להיות עם המשפחה, עם החברים ולבלות. הוא ידע להנות מכל רגע ורגע מחייו עם יכולת להעניק לסובבים אותו כמה שיותר.
זוהי מעין צוואה ששי השאיר לנו - אדם צריך להשתדל להנות מכל דקה ודקה מחייו - להיות מתוכנן - אבל לא בצורה מגבילה, כי הרגע הזה שאנחנו חיים אותו כרגע הוא החשוב, והוא לא ישוב עוד. צריך להעריך אותו, למצות אותו, ולהרגיש אותו כמה שאפשר. להשתדל לראות את החיים בצורה חיובית, לעזור לזולת ולתת כמה שיותר אהבה ותשומת לב לסובבים אותנו.

נרות שהודלקו: 32הדלק נר