נמרוד גרינברג

נמרוד, בן רות ומשה, נולד ביום י"ד בתשרי תשט"ו (1.10.1954) בקיבוץ זיקים ‏ ולמד בבית-הספר היסודי בקיבוץ כרמיה ובבית-הספר התיכון בקיבוץ יד-‏ מרדכי. בתקופת הלימודים בבית-הספר היה נמרוד נער חברותי ופעיל בתנועת ‏ נוער. הוא היה מדריך בתנועת הנוער של "השומר הצעיר" ובגדנ"ע ואף ‏ השתתף בקורס לדאייה. נמרוד הצטיין במלאכת-יד, בעיקר בעץ, ובנה טיסנים ‏ ודגמי מטוסים. כן אהב לצייר. הוא הצטיין גם בספורט, בעיקר בכדורסל ‏ ובאתלטיקה, ועסק באיסוף מטבעות עתיקים. הוא אהב את חיי המשק ‏ והקיבוץ. מגיל צעיר התעניין בכל ענפי החקלאות והרבה לטייל ולתור בשדות ‏ הקיבוץ. הכל הכירוהו כצעיר רציני, בעל מזג נוח, חברותי ואהוב על חבריו. ‏ נמרוד התעניין בנושאים צבאיים וקרא ספרים רבים על תולדותיהן של ‏ מלחמות.‏ נמרוד גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972 והתנדב לקורס טיס, אך נבצר ממנו ‏ לסיים את הקורס והוא הועבר לחיל ההנדסה, שם השלים קורס פלסים וקורס ‏ צניחה. הוא היה חייל מסור וממושמע, בעל כוח רצון, התמדה ועקשנות. ‏ מטבעו היה חבר נאמן והיה מוכן תמיד לעזור לחבר באימון מפרך ובמסע ‏ קשה או לסייע לו ללמוד ולהבין חומר לימודים שהתקשה בו. במלחמת יום-‏ הכיפורים שירת נמרוד ביחידת חיל הנדסה בסיני והשתתף בקרבות הבלימה ‏ וההבקעה נגד המצרים.‏ ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973) נפגע ונהרג, בעת חציית הגשר על ‏ תעלת סואץ. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ זיקים. השאיר ‏ אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הבטחון דאז, משה דיין, כי ‏ נמרוד היה חייל טוב וחבר נאמן, אהוד על כל מי שהכירו. הוריו הוציאו לאור ‏ חוברת לזכרו, ובה דברי חברים ובני משפחה על דמותו.‏ גרינברג נמרוד, יהי זכרו ברוך.‏