עדי כהן, בן ציפי ויורם, נולד בבית חולים הלל יפה בחדרה ביום 3.9.1987, ט' באלול תשמ"ז, אחיהם של אבנר, תום ועומר. באותה עת התגוררה המשפחה במושב כפר יהושע, עקב צרכי העבודה של האב. כשעדי היה בן כשנה חזרה המשפחה לגבעת אולגה. עדי ביקר בגן "ויצו" עד לכתה א' ואת לימודיו היסודיים למד בבית הספר "אור לטף". עם סיום לימודיו היסודיים עבר ללמוד בחטיבת הביניים בבית ספר תיכון חדרה, עבר לבית ספר "אתגר" שם סיים את לימודיו התיכוניים. במסגרת בית ספר תיכון השתלב בפעילות במתנ"ס גבעת אולגה בספורט אתגרי ומדריך בקייטנות.
עדי עסק בגלישת גלים ובמסגרת פעילותו במתנ"ס הרבה לטייל בטיולי הכרת הארץ הן כמטייל והן כמדריך טיולים, כולל טיולי ספורט, אופניים וספורט אתגרי. עדי גם למד אומנויות לחימה אצל שלום אדמוני. עדי אהב לנגן בגיטרה אשר ליוותה אותו לכל מקום אליו יצא כולל טיולים והשירות צבאי.
לקראת הגיוס עדי קיבל פנייה מיחידת הצנחנים להשתתף בגיבוש כללי לפני הגיוס. חודש לאחר הגיבוש התגייס לטירונות לגדוד הצנחנים 101. לאחר ארבעה חודשי טירונות ושלושה חודשי אימון מתקדם ולאחר טקס קבלת הכומתה המסורתי שהתקיים בגבעת התחמושת, הפך עדי ללוחם מן המנין. לאחר סיום הטקס יצאו לחופשה רגילה ולאחר מכן יצאו לשבוע נופש באשקלון ומשם, באמצע הנופש, הוקפצו לחזית בלבנון.
בגדוד השתייך עדי לפלוגת אופק שלחמה במרון א ראס ועיטה שעב. בעת הלחימה במרון א ראס, בשבוע הראשון לכניסתם, שהו בבנין בן שלוש קומות כשבמהלך הלחימה נפגע מפקד מחלקה סגן יפתח שרייר מטיל שפצע אותו אנושות יחד עם מספר לוחמים. עדי השתתף וסייע בחילוף הפצועים אך יפתח ז"ל לא שרד. שבוע לאחר מכן, ביום רביעי ח' באב תשס"ו, 2.8.2006, נכנסו לכפר עייתא א- שאעב, זוהו על ידי מחבלים והתנהלו חילופי אשר כבדים. לקראת רדת החשיכה, בשעה 6 בערב, נורה מטח טילים נוסף כשאחד הטילים פגע ישירות בעדי ז"ל ונפצעו מספר חיילים נוספים.
לפנות בוקר התבשרה המשפחה על נפילתו של עדי ובאותו יום אחר הצהרים הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחדרה.
במשך השבעה וגם לאחר מכן, לפי מסורת היחידה נשמר קשר אמיץ של חיילי ומפקדי היחידה עם המשפחה.