אשר נוביק, בנם של פרל ואיזי נוביק, אחיהם של ברק, טניה וליאור ז"ל, בעלה של אסנת, אבא של יובל ואיתי. נולד בדרום אפריקה ב-24.7.1970. עלה לארץ בשנת 1977.
אשי למד בביה"ס "ראשונים" בנס ציונה וסיים את לימודיו בביה"ס תיכון ע"ש "בן גוריון".
אשי הרבה להתעסק בספורט אתגרי, במיוחד היה מחובר לים - גלישת רוח, צלילה. בזמן האחרון התחיל קייט סרפינג ולמד להשיט סירות.
אשי אהב את החיים, לצאת, לבלות, לטייל, לרקוד וכמובן לאכול טוב.
לאשי היו ידי זהב - הכל בנה לבד, את כל הרהיטים בבית וכמובן את הגינה. אשי היה בשלן מעולה וכל הזמן למד תחום אחר בבישול, שף של ממש, רוקח ויוצר מטעמים ותבשילים ביצירתיות מופלאה.
אשי סיים תואר ראשון במנהל עסקים בפברואר 2006. תפקידו האחרון היה מנכ"ל דוגל - חוף גולן, חוף דוגית ולונה גל.
אשי היה בעל מדהים - הוא ואסנת אשתו חברים מגיל 12 וחצי. את הצעת הנישואין הראשונה אסנת קיבלה בגיל 13. מאז אשי כבר ידע שאיתה הוא רוצה להתחתן. אשי ואסנת התחתנו ב-10.5.1994. בתם הבכורה יובל נולדה ב-20.6.1996 ובנם איתי נולד ב-9.10.2000. אשי היה אבא למופת ומאוד דומיננטי בחייהם של ילדיו.
אשי התגייס לצבא ב-1988. בהתחלה הוא שירת ביות"ם, יחידה בחיל הים ובשל בעיית בריאות נאלץ לעזוב. הוא עבר לסיירת יעל שזו סיירת של הנדסה קרבית. במילואים הוא שירת ביחידה מובחרת של חה"נ צנחנים.
אשי קיבל צו 8 ביום שבת 29.7.2006 וביום שלישי ה-8.8.2006 הם נכנסו ללבנון.
אשי נהרג בכפר דבל בתוך מבנה ארור שבו הם שהו להעביר את היום כדי לפעול בלילה. בצהרי היום בשעה 13:23 התפוצץ טיל ראשון בתוך המבנה ואשי נהרג.
בשמונה שנותיו האחרונות התגורר אשי במושב כנף שבדרום רמת הגולן, במקום הכי יפה בארץ, בגן עדן הקטן שלו, עם אשתו וילדיו.
שמחת החיים, האופטימיות, השלווה, האהבה הגדולה, יכולת הנתינה והשלמות של כל רגע בחייו, כל אלו עבורנו צוואתו של אשי במסע החיים.