חיים דובז'ינסקי

בן צבי ואסתר. נולד ביום ו' בטבת תש"ו (10.12.1945) בעיר לודז' אשר בפולין. ‏ בגיל רך, לפני מלאות לו שנתיים, עלתה המשפחה לארץ בשנת 1947. אחרי ‏ שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "החייל" ביד-אליהו, למד בבית-הספר ‏ התיכון העירוני ט' בתל-אביב. השתייך שם לתנועת "הצופים". ‏ גויס לצה"ל באוגוסט 1963 והיה סטודנט בעתודה האקדמית באוניברסיטה ‏ העברית בירושלים בפקולטה של מדעי-הטבע (פיסיקה ומתימטיקה) ‏ ובחופשותיו מילא את חובתו לצה"ל והשלים קורס מ"כ. כעבור שנתיים, ‏ כאשר סיים קורס-קצינים, החליט שלא יחזור לשנת הלימודים השלישית ‏ וכשנשאל על-ידי אביו מה הביא אותו לידי החלטה זו, ענה שלדעתו זקוקה ‏ המדינה שלנו לקצינים קרביים יותר מאשר לקצינים מנהליים. עבר מקורס ‏ קציני העתודה האקדמית לקורס קציני חיל-הרגלים ושירת במשך שנה כמדריך ‏ בית-הספר לקצינים. חודש לפני פרוץ מלחמת ששת הימים התייצב במחנה ‏ הצנחנים כי רצה להיות צנחן ולתת את שירותו בצורה זו באמרו שהמדינה ‏ זקוקה לצנחנים. מפקדיו התנגדו לכך אך הוא עמד על שלו ושיכנע אותם עד ‏ כי המליצו עליו לצנחנות. בשירותו הגיע לדרגת סגן. ‏ במלחמת ששת הימים קיבל חיים פקודה לשתק מקלע-אויב אשר שטף באשו ‏ את פלוגתו‎;‎‏ בדרך ברוצו לבצע את המשימה על-אף האש החזקה - נפל‎;‎‏ הדבר ‏ היה בקרב שנערך על יד עזה ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז ‏ ‏(5.6.1967). הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ולאחר ‏ זמן הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.‏ פרופסור עזריאל לוי, מן האוניברסיטה העברית בירושלים, הקדיש פרק ‏ מעבודת-המחקר שלו הנקראת "מבוא לאנליזה מודרנית", לששה מתלמידי ‏ המכון למתמטיקה שנפלו על הגנת המולדת - וחיים ביניהם. ספר הנושא את ‏ שמו הוציאו לאור הוריו וחבריו. כמה עמודים הוקדשו לתולדותיו ולתיאור ‏ דמותו בספר "נזכור" שבהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים והסתדרות ‏ הסטודנטים שבה בעריכת יהודה האזרחי. ב"גוילי אש", כרך ד', ילקוט עזבונם ‏ של הבנים שנפלו במערכות ישראל, הובא מעזבונו.‏ דובז'ינסקי חיים ("צופיל"), יהי זכרו ברוך.‏