שמעון יודקוביק

קשה לנו לכתוב על העבר של בנינו ז"ל, גם בהווה וגם בעתיד הוא איתנו ובליבינו עד סוף ימינו.
שמעון נולד בקיבוץ כפר גלעדי ב-13.02.1939 ונפל במלחמת "ששת הימים" על משמרתו בקיבוץ מגל.
וכעת מעט מחייו הקצרים: מיום היולדו עד גמר בי"ס תיכון חייו היו טובים כמו של כל ילדי הקיבוץ.
ביולי 1957 שמעון התנדב לצנחנים.
מכתבו הראשון אלינו ההורים היה מכתב התנצלות על זה שלא הודיע לנו על רצונו להתנדב לצנחנים, ונימק בזה שלא היה בטוח שיתקבל עקב שבחירת חיילים לצנחנים היתה קפדנית מאוד ושנית יהיה לו יותר קשה להתנדב באם יתנגדו הוריו.
בצה"ל כמו לכולם היה לא קל, אבל בפנינו לא התאונן, סיפר לפעמים על קושיים באומרו שככה צריך להיות בצה"ל והדגיש את החברות והידידות ששררה בין הצנחנים בתקופה ההיא לפי האמרה: "כל אחד עושה הכל למען הכל". ותמיד בחיוך עבר גם את הקשיים.
אחרי שחרורו מצה"ל שמעון חזר לביתו לכפר גלעדי.
למד מקצוע - חשמלאות.
שמעון הקים משפחה, היה בעל ואבא מסור לשני ילדיו.
ושוב התנדבות: הגיעה בקשה מקיבוץ צעיר "מגל" שהיה במצב קשה להתנדבות של כמה משפחות צעירות.
שמעון ומשפחתו היו היחידים שהתנדבו ולפי טבעו של שמעון נקלטו במגל והרגישו שם טוב.
במלחמת ששת הימים נקרא שמעון לגיוס, אבל בהתחשב במצב הבטחוני של קיבוץ ספר מגל ובמקצועו הוחזר לביתו.
בכ"ז באייר פגז כרת את חייו הצעירים שהיו מלאי תכניות.
שמעון השאיר אשה בהריון, שני ילדים קטנים, אחיות ואח ואותנו ההורים השכולים.