בן איתמר וחנה. נולד ביום כ"ט באלול תש"ט (25.9.1946) באיינרינג אשר בגרמניה. פחות מבן שלוש היה יעקב כשעלתה המשפחה לארץ. יעקב למד בבית-הספר היסודי "אלומות" אשר בשיכון הוותיקים בנתניה ולאחר-מכן למד במגמה הריאלית של בית-הספר התיכון על-שם טשרניחובסקי באותה עיר. באוגוסט 1964 גויס לצה"ל אך שירותו נדחה בגלל היותו בעתודה האקדמית. הוא עבר קורס מ"כ וקורס-קצינים. חשוב לציין כי בהיותו בכיתה י' בבית-הספר התיכון כתב מאמר בשם "השיטה המדעית מה?" ולאחר-מכן, כתלמיד כיתה י"ב, כתב עבודה בשם "פיסיקה לפי עקרונות השונים מחוקי ניוטון ואיינשטיין". כתוצאה מכתיבת העובדה הזאת נתקבל לראיון אישי על-ידי פרופסור עמוס דה-שליט, ממוכן וייצמן למדע, אשר התרשם מרעיונותיו של יעקב; אחרי שהעיר לו כמה הערות על העבודה והסביר לו כי כל תיאוריה מדעית חייבת להיות מבוססת על ניסויים, הוא עודד אותו והביע דעתו כי הוא עתיד להצליח במקצוע הפיסיקה ואף להגיע להישגים במחקר בשטח זה. כעתודאי נדחה שירותו והוא נרשם בפקולטה למדעי הטבע (מתימטיקה ופיסיקה) באוניברסיטה העברית בירושלים והגיע לתואר B.Sc אלא שהוא לא זכה לקבל את תעודת-הגמר וזו ניתנה להוריו. בפרוץ מלחמת ששת הימים נפל בקרב שנערך באבו-טור שבירושלים ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. הפרופסור עזריאל לוי מן האוניברסיטה העברית בירושלים הקדיש פרק מעבודת-המחקר שלו, הנקראת "מבוא לאנליזה מודרנית", לששה מתלמידי המכון למתימטיקה אשר נפלו על הגנת המולדת - ויעקב ביניהם. מחקרו לשנים מתלמידיו - ליעקב ולעמי לוטבק. בחוברת "גדוד אפור אחד" הונצח שמו. עיריית נתניה הוציאה חוברת לזכר בניה שנפלו בספר "נזכור", שבהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים והסתדרות הסטודנטים שבה, בעריכת יהודה האזרחי. ב"גוילי אש", כרך ד' הוא ילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות-ישראל, הובא מעזבונו.