יהונתן, בן עמוס ומלכה נולד ב-8.6.1982 בירושלים. בן בכור ואח ליצחק שרי ודוד.
יהונתן נפל במבצע "עופרת יצוקה" ביום עשרה בטבת תשס"ט, 5.1.2009 והוא בן 26 שנים נשוי לציונה ואב למעיין.
יהונתן גדל על הברכיים של הציונות הדתית, והתחנך לאהבת ה', העם והארץ, והתאפיין במידות של תום יושר וצניעות והם ליוו אותו לכל אורך שירותו הצבאי.
בתום לימודיו התיכוניים בחר להמשיך את דרכו במכינה הקדם צבאית "בני דוד" שבישוב עלי, ולמד שם במשך שלוש שנים. בשנים אלו יהונתן השקיע את עצמו בלימוד התורה ובנה בקרבו קומה של אמונה ואידיאלים.
יהונתן התגייס לצה"ל חדור במוטיבציה לשרת את המדינה והתמסר לשירותו הצבאי. בתחילת שירותו הצבאי הוא התנדב ליחידה המובחרת "מגלן" וסיים את המסלול בהצלחה. כמפקד ביחידה הוא קיבל תעודת הצטיינות על הובלת הצוות שלו להישגים גבוהים. משם הוא המשיך לקורס קצינים וסיים אותו בהצטיינות. מתוך רצון לתרום ולהוביל חיילים לפעילות מבצעית, הוא התמנה למפקד צוות בפלוגת החוד של גדוד 202, בחטיבת הצנחנים.
יהונתן בלט במוטיבציה הגבוהה שלו, במקצועיות, באומץ לבו, וקבע רף גבוה של סטנדרטים חדשים. חייליו ומפקדיו העריכו אותו מאוד, ועל כן הוענקה לו תעודת קצין מצטיין של חטיבת הצנחנים. יהונתן חתר למגע עם האויב ובכל גזרה לשם הגיע הוציא לפועל מבצעים מוצלחים.
אחרי מותו נמצא פתק בכתב ידו שיוני כתב לעצמו אחרי מות חברו שמואל ויס: " ...מסירות נפש השוזרת את ההיסטוריה כולה, מגלה את מהות החיים המגויסים לטובת האידיאל האלוקי העליון.. ורק בגלל שפעמים דורש ממך להקריב את חייך, אתה מקבל טעם לחייך.. להצטרף לנשמת ישראל שבשעות אלו מפציע אורה דרך חרכי מסירות הנפש, ומעלה אותנו כולנו כאחד אל מהות חיינו".