יוסף דקל

בן עוזר ורחל. נולד ביום כ"ה בתשרי תש"ז (20.9.1946) בטוניס שבטוניסיה. ‏ בשנת 1954 עלתה המשפחה לארץ ויוסי בן שבע וחצי אז. יוסי נכנס לכיתה ב' ‏ עם קבוצת "תאנה" והתקדם לאט לאט. הוא היה ילד בריא ברוחו ובלי בעיות. ‏ בשמחה רבה היה משתתף בטיולי בית-הספר והיה חברתי ומוכן תמיד לעזור ‏ לזולת. במשך שנות שהותו בגשר (המשק שבו חי אחיו רחמים) נעשה מסור ‏ למשק, אהב את משפחתו וכיבד את הוריו. הייתה לו נטייה למלאכת-יד.‏ ביולי 1965 גויס לצה"ל‎;‎‏ הוא רצה ללכת לשייטת אך בהיותו חבר המשק התנגד ‏ לכך המשק ולבסוף פנה לנח"ל מוצנח ושם מצא את מקומו. מיום גיוסו לא ‏ נשמעה מפיו התרברבות אף פעם ואת שירותו נתן מתוך משמעת, יעילות ‏ ומסירות. הוא היטיב לבצע את תפקידיו, כפי שמפקד-יחידתו כתב עליו ‏ במכתב תנחומים להוריו אחרי נפלו. אמיץ היה ולא ידע פחד. בעל כושר גופני ‏ רב, עזר לנכשלים במסעות ומעודד אחרים ללכת עד הסוף. גאה היה על מדי ‏ צה"ל וגם בכנפי הצנחן אשר ענד, אבל יחד עם זה היה צנוע ונחבא אל הכלים. ‏ הוא השתתף ברוב פעולותיו של צה"ל ואף בפעולת-התגמול נגד הירדניים, ‏ היא פעולת סמוע. לאחר מכן יצא למלחמת ששת הימים. לגשר, אשר בה גדל, ‏ היה קשור מאוד. יוסף האמין שהוא יעזור להוריו יותר בהיותו חבר במשק. ‏ אהוב מאוד היה על הילדים במשק והיה ממעט לספר להם על מעשיו בצה"ל ‏ בבואו לחופשות.‏ בהגיע יום כ"א באדר תשכ"ח (21.3.1968), השתתף יוסף בפעולת-תגמול נגד ‏ בסיסי החבלנים הירדניים, זו הידועה כמבצע כראמה (העיירה ממזרח לירדן ‏ אשר בה התרכזו בסיסי חבלני האויב כדי לצאת לשטח ישראל) - ואחרי ‏ שירות צבאי של שנתיים ותשעה חודשים, נפל במבצע זה. הובא למנוחת-‏ עולמים בבית-הקברות ברמלה. בנפלו הועלה בדרגה.‏ ב"שלושים" לנפלו הוציא קיבוץ גשר חוברת לזכרו. בחוברת "אשר נפלו ‏ במלחמה" לזכר בני הקיבוץ המאוחד וחבריו שנפלו במערכה הועלה זכרו ‏ בכתבה.‏ דקל יוסף ("יוסי"), יהי זכרו ברוך.‏