עוזי היינברג

בן גבריאל ושושנה. נולד ביום י"א בתמוז תש"ח (18.8.1948) בקיבוץ דורות. ‏ כאשר הגיע לגיל הלימודים למד בבית-הספר היסודי שבקיבוץ ואחרי שסיים ‏ את לימודיו בו למד בבית-החינוך המשותף בשער-הנגב וסיים בו את לימודיו ‏ התיכוניים. בשעת לימודיו היה שמח לעזור לחבריו בפתרון בעיות מתמטיות ‏ והוא עודד אותם להמשיך וללמוד. ניחן בכוח-רצון ובהתמדה. במשך שנה ‏ אחת היה עוזי מרכז "קן" "הנוער העובד והלומד" בחדרה. אחד מתחביביו היה ‏ הצילום. את קבלתו לחברות במשק ראה ברצינות ולמרות שאהב את החיים ‏ בקיבוץ והזדהה עם ערכיו - החליט שלא להצטרף לחברי הקיבוץ לפני תום ‏ שירותו בצה"ל.‏ בנובמבר 1967 גויס לצה"ל והתנדב לסיירת הצנחנים. ראשית דרכו ביחידה ‏ הייתה קשה אך הוא התגבר על הקשיים כדרכו תמיד. הוא עמד איתן בפני כל ‏ אתגר. אחרי הטירונות הלך לקורס-חובשים ואחר-כך יצא לרמה. הוא היה ‏ בחור יסודי וזה היה ניכר החל מהמסדר הראשון, שבו היה מדקדק בפרטים ‏ ומקפיד על סדרים. בקורס התבלט מיד והיה לחניך התורן הראשון. מלבד ‏ תכונות אלו היה לו חוש צדק מפותח ביותר. הוא נפגע מאוד כשמישהו לא ‏ נתן בו אמון או חשב ששיקר או שינסה לרמות את חברו. הוא נפגע גם ‏ כשנדמה היה לו שאין מאמינים במישהו אחר. עוזי היה קרוב להוריו ולביתו ‏ וכשהוצע לו פעם לבוא באחת החופשות להתארח בטבריה - כי בכלל מעניין ‏ יהיה לעוזי, בן-המשק, לראות מה החיים בעיר, ענה: "אני מעדיף להיות בבית ‏ עם ההורים". תמיד היה מקבל כל דבר בבת-צחוק וזו האירה לחבר.‏ כעשרים-שלושים שניות לפני נפלו, באותו יום ג' באלול תשכ"ח (27.8.1968), ‏ כאשר עוזי נסע בשעת מילוי תפקידו בזחל"ם לעבר מחנהו, והוא ישב אז ליד ‏ הנהג, וכשהסתובב וראה את חברו ברכב שמאחוריו, ראה אותו החבר ‏ כשחיוכו הגדול נסוך על פניו - (חיוך של אדישות, כביכול, למהירות שבה נסע ‏ חברו). אחד החברים סימן לעוזי שיורה לנהג לעצור, אך הוא הסתובב והמשיך ‏ לחייך - ותוך כדי כך התהפך הזחל"ם אל תוך שדה-סלעים ליד עין זיון שברמת-‏ הגולן, עוזי נפצע פצעים קשים וכך מצא את מותו בו במקום. הובא למנוחת-‏ עולמים בקיבוצו.‏ מפקד-יחידתו במכתב התנחומים להוריו ציין אותו כחייל מצטיין ושקט ש"לא ‏ התבלט ולא השתדל למשוך תשומת-לב, אך את מלאכתו בכל השטחים עשה ‏ בנאמנות ובמסירות... צערכם, צערנו". במלאת שנה לנפלו הוציאו הוריו, ‏ חבריו וכל בית דורות חוברת לזכרו.‏ היינברג עוזי, יהי זכרו ברוך.‏