עזרא הלוי

עזרא, בן זהרה ושלמה, נולד ביום י"ד בתמוז תשי"ד (15.7.1954) ברחובות ‏ ולמד בבית-הספר היסודי "בית יעקב" ברמלה. אחרי-כן למד לימודים תיכוניים ‏ בישיבה התיכונית "הדרום" ברחובות במשך חמש שנים, שהאחרונה בהן ‏ הייתה גם שנת סמינר של הכשרה להוראה. התשוקה לרכוש דעת ייחדה את ‏ עזרא כבר מימי ילדותו. הוא סירב ללכת לגן הילדים הטענו שאין הוא מוצא ‏ את מקומו "עם ילדים המבזבזים את הזמן במשחקים". וכך, עוד בטרם מלאו ‏ לו חמש שנים, החל ללמוד בכיתה א', כשיסודות הקריאה כבר נהירים לו ‏ מלימוד ב"חדר" ובבית אבא. בבית-הספר היסודי היה תלמיד ממושמע וזכה ‏ להישגים טובים. "עזרא היה בחור שתקן, שקדן ומסוגר", אמר עליו מנהל בית-‏ הספר התיכון בישיבת הדרום. "יש בדידות עצובה של דיכאון, בדידות של ‏ דכדוך, אך יש התבודדות הנובעת מהרגשות עילאיות, מהתרוממות הרוח. ‏ עזרא השתייך, ללא ספק, לסוג השני. הוא הסתגר בד’ אמותיו, אך מלא היה ‏ שמחה של שירה וזמר..." כשם שהיה פעיל מבחינה רוחנית, כן היה פעיל ‏ מבחינה פיזית. הוא החל לעסוק, כתחביב, בעבודות מתכת והרבה לעסוק ‏ בספורט. הוא ראה בפיתוח הכושר הגופני הכנה לקראת שירותו בצבא. הוא ‏ סלד מכל פינוק ושלל תופעות של יחס מיוחד שהעניקו לו הוריו, משום שהיה ‏ בן יחיד בין שש אחיותיו. תמיד הסתפק במועט ומעולם לא דרש דמי-כיס. ‏ להיפך - הוא הצליח לחסוך כסף גם בזמן שירותו בצבא.‏ עזרא גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1972, והתנדב לחיל-הצנחנים. כל חייו ‏ חלם לשרת בחיל זה ולמען שאיפה זו אף ויתר על שירות במסגרת ה"הסדר". ‏ הוא בחר לשרת בחיל-הצנחנים לא רק משום התהילה והכבוד שיוחסו למדי-‏ הצנחנים, אלא בשל רוח ההתנדבות וההקרבה העצמית, עליהם הרבה לקרוא ‏ בספרים אודות הצנחנים. "שחרחר, נמוך קומה, ביישן מעט, כך פגשנו אותו ‏ לראשונה", תיאר מפקד מחלקתו את עזרא ביום שהכירו לראשונה. "לא ‏ הייתה לו דמות של צנחן אידיאלי. אך הוא עמד על שלו ודרש להתקבל ‏ לצנחנים. מול החלטה נחושה כזאת, לא יכולנו לעמוד וקיבלנו אותו. מעולם ‏ לא הצטערנו על כך..." את חופשותיו נהג עזרא לחלק בין ביקורים בבית לבין ‏ עלייה לכותל המערבי. אחד מחבריו של עזרא, שהצטרף אליו לנסיעות לכותל, ‏ סיפר: "עזרא תמיד נסע לכותל במדים. תחילה לא הבנתי מדוע רק במדים. ‏ אבל כשעמדתי מול הכותל, הבנתי את הרגשתו של עזרא, שנהג לומר תמיד: ‏ הכותל שייך לצנחנים, ששחררוהו במלחמת ששת הימים...". כשפרצה מלחמת ‏ יום-הכיפורים, היה עזרא בבית-הכנסת, שקוע בתפילה. כשבאו לקרוא לו, לא ‏ הספיק להיפרד מחבריו ומיהר ליחידתו. הוא נהרג ביום י"ב בתשרי תשל"ד ‏ ‏(8.10.1973) בהפצצה של מטוסי האויב על הבסיס, והובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-העלמין בהר הרצל. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.‏ המשפחה השכולה הוציא לאור חוברת לזכרו ובה דברי חברים עליו.‏ הלוי עזרא, יהי זכרו ברוך.‏