אריה וייס

תאריך לידה:
06 בינואר 1947
תאריך נפילה:
07 ביוני 1967
דרגה:
סמל
שנת נפילה:
1967
תקופת נפילה:
מלחמת ששת הימים
שם היחידה:
גדוד חיר"מ 50
מקום קבורה:
הר-הרצל
קורות חיים:
בן משה ודליה. נולד ביום י"ד בטבת תש"ז (6.1.1947) בקיבוץ העוגן. את שנות ‏ ילדותו בילה בסמינר "ארנים" אשר לשם עברה משפחתו וסביבה זו הטביעה ‏ בו את האהבה לטבע, לחי ולצומח שבו. מאוד אהב לטייל בחיק-הטבע ‏ ולשהות בו. למד וסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי בקרית-טבעון ולאחר ‏ מכן למד בבית-הספר המקצועי על-שם שפרינצק בחיפה וסיים את הלימודים ‏ בו. בשנה האחרונה עבר לגימנסיה אקסטרנית ובה התכונן לבחינות-הבגרות. ‏ בכיתה ט’ הצטרף לתנועת "הנוער העובד" ואף ל"הפועל". חבב מוסיקה ‏ ובמיוחד מוסיקה קלאסית וידע להאזין לה במשך שעות רצופות. גם ספרות ‏ הייתה חביבה עליו. היה חבר גרעין "קדש" שלאחר מכן השלים את קיבוץ ‏ יפתח.‏ עם קבוצתו התגייס לנח"ל בספטמבר 1965. אחרי הטירונות יצא לקורס מ"כ ‏ וכשסיים אותו הצטרף לנח"ל המוצנח ואף הספיק להדריך מחזור אחד כמ"כ. ‏ טוב-לב היה‎;‎‏ תכונה זו שהתבלטה בו מילדותו ותמיד התהלך בבת-שחוק על ‏ שפתיו ומקדם כך את פני הכל. אהבתו לטבע וחיבתו למצלמתו הלכו בד בבד, ‏ ובשעת חופשתו, בצאתו לשוטט בטבע, לא שכח את המצלמה כדי שתקלוט ‏ את הנופים האהובים עליו. את הצבא העריך ואהב, ונאמן היה לו בכל - ובכל ‏ ליל-שבת, כשהיו חבריו מרימים כוסות יין, היה מברך עליו "לחיי צה"ל" ‏ ‏(במקום "לחיים", כנהוג). ‏ בעיצומו של שירותו הסדיר פרצה מלחמת ששת הימים, וביום השלישי ‏ לקרבותיה, הוא כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967), נפל בקרב שנערך בעיר העתיקה ‏ של ירושלים הבירה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות שהצבאי שעל הר ‏ הרצל בירושלים. חוברת בשם "אריה" הוצאה לאור לזכרו. בספר "מאריות ‏ גברו" של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לתולדותיו ולתיאור קרבו האחרון. ‏ בספר "בדרכם", שהוציא איחוד הקבוצות והקיבוצים לזכר נופלי האיחוד ‏ במערכה, נמצאים כמה עמודים ובהם תולדותיו ודברים לדמותו.‏ וייס אריה, יהי זכרו ברוך.‏
נרות שהודלקו: 20הדלק נר