קלמן-שלום זליקוביץ (קימל)

בן אברהם-דוד וגיטה. נולד ביום כ"ט בתשרי תרצ"ה (4.10.1937) בבוקרשט, ‏ בירת רומניה. ספג אל קרבו את הרוח המסורתית-הלאומית ששררה בבית. ‏ בגיל ארבע הלך לגן-ילדים עברי ומאז שאף להיות כיהודה המכבי (דבר ‏ שהתבטא גם בהצגות-הילדים בחג-המכבים). נשא את נפשו להגיע לארץ בכל ‏ דרך שהיא - והדרך אמנם הייתה קשה ומלאת יסורים. המשפחה הייתה בין ‏ מעפילי "יציאת-אירופה" ויחד עם אחיהם-למסע ידעה רעב ועוני, טלטולים ‏ ונדודים. לאחר שהאניה גורשה מחופי הארץ, עלתה המשפחה שנית בשנת ‏ ‏1948. סיים את לימודיו בבית-ספר דתי בראשון-לציון של זרם "הפועל ‏ המזרחי". למד מקצוע וגם ביקר בשעורי-ערב במקום. בגיל ט"ז הצטרף לקיבוץ ‏ הדתי לביא שבגליל-העליון ולאחר מכן למבואות-ביתר. בגיל י"ז התחנן בפני ‏ אמו שתסכים להתגייסותו לשירות הלאומי והיא עשתה כן.‏ בהצטרפו לצה"ל, בינואר 1955, ליחידת-הצנחנים, נתגשם חלומו לעמוד ‏ במערכות הצבא. שאיפתו מילדות להיות כיהודה המכבי נתמלאה, כי בעצם ‏ חג-החנוכה, ביום כ"ז בכסלו תשט"ז (12.12.1955), נפל בקרב בחוף-הכנרת ‏ והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. זכרו הועלה ‏ בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים".‏ זליקוביץ (קימל) קלמן-שלום, יהי זכרו ברוך.‏