חגי זמיר

בן דוד ושרה. נולד ביום י"ז בתשרי תש"ט (20.10.1948) בכפר-חסידים. אחרי ‏ שסיים את לימודיו בבית-ספר יסודי בכפר-חסידים, למד בבית-ספר תיכון דתי ‏ בחיפה ("יבנה") ואת שעות אחר-הצהריים היה מקדיש לעבודה במשק אביו ‏ שבכפר, כי חגי ניחן ברצון כן לעזור לזולת ועל אחת כמה וכמה בכיבוד הורים. ‏ הוא השתייך לתנועת "בני עקיבא" וגילה נטייה למנהיגות. כשמו כן היה - כולו ‏ אומר חג ושמחה (לפי דברי אחיו קראו לו "חגי" משום שנולד בחג הסוכות ‏ ויום זה היה למשפחה לחג). גופו היה בריא ונשמתו עדינה ומעולם לא סר ‏ החיוך מעל שפתיו. בסניף "בני עקיבא" פעל רבות כמדריך למען חניכיו ובבית-‏ הספר היה תלמיד מצטיין אולם אף פעם לא הסתפק בכך והיה עוזר לחלשים ‏ ממנו בכיתה יום יום. גלוי לב היה ובשעת-הצורך היה אומר את האמת בפני ‏ חברו גם אם זו הייתה אמת מרה. בטפיחת היד על השכם היה די לעודד את ‏ הזולת ולרומם את מצב-רוחו.‏ בנובמבר 1966 גויס לצה"ל. הוא היה חייל טוב ועל אף הקשיים שבאימונים ‏ התפלל שלוש פעמים ביום והקפיד לקיים את המצוות‎;‎‏ פעם. בצאת חיילי ‏ הפלוגה לחופשה אחרי כניסת-השבת, ויתר חגי על החופשה כדי לא להיכשל ‏ בחילול-שבת.‏ בטרם הספיק לגמור את שירותו הסדיר, אשר בו התנדב לסיירת הצנחנים ‏ והיה בין כובשי שארם-א-שייך במלחמת ששת הימים, יצא לפעולת-תגמול נגד ‏ בסיסי החבלנים הירדניים, הידועה כמבצע כראמה, זו העיירה ממזרח לירדן ‏ אשר בה התרכזו וממנה יצאו חבלני האויב לשטח ישראל. בפעולה זו נפצע ‏ קשה ומת מפצעיו ביום א' בניסן תשכ"ח (30.3.1968). הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-הקברות בכפר-חסידים. ‏ הוריו הוציאו לאור ספר לזכרו בשם "חגי". ב"אשי ישראל", חוברת ההנצחה ‏ שהוציאה מזכירות איגוד המושבים של "הפועל המזרחי", הוקדשו כמה ‏ עמודים לזכרו.‏ זמיר חגי ("חגיל'ה"), יהי זכרו ברוך.‏