דויד חביליביצקי

בן שלמה וטובה. נולד בעשרה בטבת תש"ח (23.12.1947) במילאנו שבאיטליה. ‏ בשנת 1948, בטרם מלאה לו שנה, עלתה המשפחה לארץ. אחרי שהייה קצרה ‏ במחנות-עולים בחדרה ולאחר מכן בבת-ים, עברו בני-המשפחה לגור ביד-‏ אליהו ושם סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "גיבורי ישראל". לאחר ‏ שסיים את לימודיו בסטיפנדיה המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון ט' בתל-‏ אביב וסיים את לימודיו בו. בריא היה בגוף ובנפש, מסור לאמו, שסבלה רבות ‏ במחנה-ריכוז ולאחיו הצעיר. מסירותו לחבריו הייתה נאמנה ולכן היה חביב ‏ על הכל. היה תמיד המנהיג של חבריו - ולאו דווקא בגלל הצטיינותו בלימודים ‏ אלא בשל פיקחותו, ובשל כשרו הגופני והשכלתו כאחד. תמיד היה מוכן לבוא ‏ לעזרת חבר בכל עת צרה ומצוקה. במסגרת בית-הספר היה חבר בגדנ"ע. ‏ תקופה קצרה התאמן בזריקת כדור-ברזל ובריצות.‏ גויס לצה"ל בפברואר 1966, מיד לאחר שסיים את לימודיו, ושירת כטירון ‏ ביחידת-צנחנים, ולאחר שסיים קורס מ"כ נכנס כחניך מצטיין לקורס קצינים. ‏ עוד הוא באמצע שירותו הסדיר פרצה מלחמת ששת הימים, אשר בה השתתף ‏ ונפל במשלטי שיך-זוויד אשר בסיני ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר ‏ תשכ"ז (5.6.1967). הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ‏ ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר הרצל ‏ בירושלים. לאות הוקרה לשירותו המסור הועלה על-ידי הרמטכ"ל לדרגת סגן-‏ משנה לאחר נפלו. בראש החוברת של מחזור האביב תשכ"ז ("בשביל אג"ם") ‏ מופיעה תמונתו ורשימה עליו.‏ חביליבצקי דוד ("דודו"), יהי זכרו ברוך.‏