נחום פוזנר

בן יעקב-יוסף ורחל-גיטל. נולד ביום י"ז בניסן תרצ"ו (9.4.1936) בתל-אביב. ‏ נצר למשפחת תלמידי-חכמים. סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "ביל"ו" ‏ בתל אביב; לאחר-מכן למד בבית-הספר התיכון "מדרשת נעם" בפרדס-חנה, ‏ אך אחרי שנתיים התעורר בו הרצון ללמוד מקצוע כדי להתפרנס מיגיע-כפיו ‏ ובקבלו את הסכמת הוריו לכך, המשיך את לימודיו בבית-הספר הטכני ‏ ‏"מונטיפיורי" בתל-אביב. הוא היה לומד בערב ועובד ביום. השתייך לתנועת ‏ ‏"בני-עקיבא". עסק בטכנאות-רדיו. היה עדין-נפש וישר-לב, צנוע ועניו, ואהב ‏ לעשות הכל בפשטות. מסירותו למשפחתו הייתה גדולה ואהבתו לאין ערוך.‏ גויס לצה"ל בשנת 1954. עבר קורס-קשר וקורס מש"קים ונתמנה לאלחוטאי. ‏ היה אחראי למחנה שלו בדרום-הארץ. לאחר-מכן היה סמל-קשר בגדודו. ‏ לאחר שביקש מהרופא לתקן את סוג בריאותו התנדב ליחידת-הצנחנים והיה ‏ מקבל על עצמו את המשימות הקשות ביותר. אהבתו למולדת והתלהבותו ‏ לכל אשר בה היו ללא מצרים. רוב שהותו בצבא היה בקו-ראשון - וכשאמו ‏ העירה לו: "מספיק, נחום, תנוח קצת!" ענה לה: "אמא, אם כולם יגידו כך מי ‏ ילך לנגב? דמי אינו כחול יותר משל אחרים. וכי רצונך שאהיה ג'ובניק?" ‏ השתתף בקרב קלקיליה ועוד. היה ממושמע ומסור לעבודתו וביצע את ‏ תפקידו ביעילות רבה.‏ נפל בקרב במעבר-המיתלה במערכת-סיני ביום כ"ו במרחשון תשי"ז ‏ ‏(31.10.1956). הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בשלח, וביום ‏ כ"ח בתשרי תשי"ח (23.10.1957) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות ‏ הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.‏ צרור-שירים בשם "גל-עד", מפרי עטו של האב, הופיע לזכר הבן בשנת תש"ך; ‏ בשנה שלאחריה - צרור שירים בשם "האם השכולה"; ובשנת תשכ"ד - חוברת ‏ שירים שלישית בשם "האם הפושעת והאב המאושר". ביום השנה לנפלו ‏ הונצח נחום בהיקרא ספריה תלמודית על שמו; הספרייה נמצאת ב"מדרשת ‏ נעם" שבפרדס-חנה. זכרו הועלה בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות ‏ הצנחנים".‏ פוזנר נחום ("ג'ינג'י) , יהי זכרו ברוך.‏