יהודה קן-דרור

בן שלמה ושמחה. נולד ביום ה' באדר א' תרצ"ה (8.2.1935) בירושלים. סיים ‏ את לימודיו בבית-ספר יסודי. מקצועו היה גננות.‏ גויס לצה"ל בדצמבר 1953. באמצע גיוסו פרצה מערכת-סיני. גיבור מופלא היה ‏ יהודה - ומעשהו הבא, שהיה מעשהו האחרון, יוכיח: מפקד-יחידתו הודיע, כי ‏ יש לו צורך במתנדב לנסוע לתוך הוואדי כדי למשוך אליו את אש המצרים ‏ ולאתר את עמדותיהם הסמויות מן העין. יהודה התנדב מיד ויצא בנסיעה ‏ חפוזה בג'יפ. הוא שעט קדימה ללא היסוס, כי ידע שיש בכך כדי להציל חיי ‏ אחרים - וכל אותה שעה משך אליו את תשומת-לב האויבים המתחבאים ‏ ברכסים ובמדרונות כדי לשלוח בו את אשם מן המארב. לבסוף פגעו כדוריהם ‏ בבטנו, בידיו וברגליו עד כי אבדה שליטתו בהגה, אך הג'יפ הוסיף לדהור ‏ קדימה עד שניצב דום. אז צנח יהודה מתוך הג'יפ המנוקב והטיל עצמו החוצה ‏ על קרקע קשה והאש עודנה משתוללת מעליו. אט-אט התקרב לצד הדרך ‏ והתחפר בתעלה - ועם רדת הלילה נתגלה יהודה כמעט באפיסת-כוחות ‏ כשהוא מתפתל בכאביו לעיני חבריו-לשורה, שהיו בטוחים כי בשעת-נסיעתו ‏ מצא את מותו וחשבוהו להרוג.‏ אולם רק כעבור חודשיים בערך, אחרי מאבק קשה עם המוות, ביום א' בשבט ‏ תשי"ז (3.1.1957), נשם יהודה את האחרונה בנשימותיו ומת מפצעיו. הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. הרמטכ"ל ‏ דאז, רב-אלוף משה דיין, ציין אותו לשבח על התנדבותו, על אומץ-לבו ועל ‏ חירוף-נפשו הבלתי-רגילים תחת אש קטלנית בקרב.‏ זכרו הועלה בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים".‏ קן-דרור יהודה, יהי זכרו ברוך.‏