עובד לדז'ינסקי

בן זאב ורחל. נולד ביום ט' בתמוז תרצ"א (24.6.1931) ברחובות. קיבל השכלה ‏ תיכונית. מגיל צעיר היה נמשך לעבודת-אדמה וצמוד היה לשדה ולניר, למשק ‏ ולכל הצומח והחי שבו. פשוט ולבבי היה בכל דרכיו, אהב את השלום והדגיש, ‏ כי מישהו חייב להבטיח את השלום. אחרי מלחמת-הקוממיות, בה השתתף ‏ כאיש פלמ"ח בגדוד הראשון בחטיבת "יפתח", אמנם חזר לביתו והתמסר ‏ למשק, אולם באחד הימים עזב את הבית ופנה לקורס-קצינים וסיימו ‏ בהצלחה. שימש מופת ליחידתו והיה חביב על כל פקודיו. השתתף בפעולות ‏ רבות ובעיקר גילה עוז-נפש וכושר-לחימה בקרב על הכנרת כשהוא בדרגת ‏ סגן-משנה; על מבצע זה זכה לציון לשבח מאת הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף משה ‏ דיין.‏ במערכת-סיני השתתף בדרגת סגן, וביום כ"ז במרחשון תשי"ז (1.11.1956), ‏ במעבר-המיתלה, הסתער בראש מחלקתו, חיפה בגופו על אחד מחייליו מפני ‏ רסיסי הרימון שגלש וחזר - וכך נפל אגב לחימה נועזת של גבורה ואחוות-‏ לוחמים בהצילו את חייהם של עוד כמה מאנשיו. הובא לקבורה בבית-‏ הקברות הצבאי לשעת-חירום בשלח וביום כ"ח בתשרי תשי"ח (23.10.1957) ‏ הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.‏ אחרי נפלו ציין אותו לשבח הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף משה דיין, על גילוי ‏ מנהיגות מעולה ואומץ-לב למופת בקרב. זכרו הועלה בספרו של אורי ‏ מילשטיין, "מלחמות הצנחנים".‏ לדיז'ינסקי עובד, יהי זכרו ברוך.‏