אברהם טורקיין

בן משה ומלכה. נולד ביום כ"א בניסן תשי"א (27.4.1951) בתל-אביב. למד ‏ בבית-הספר "בר יוחאי" בשכונת שפירא. חמש שנים היה חבר בתנועת הנוער ‏ ‏"הנוער העובד והלומד" בתל-אביב, הכיר את כל המדריכים ואהב מאוד לבקר ‏ במועדון אשר בו מצא מסגרת חברתית לבילויים ולטיולים. הוא למד במכללה ‏ לאלקטרוניקה ותיקוני רדיו. הוא אהב מאוד את הים ואת השמש ובכל שעת ‏ פנאי היה הולך לים. תמיד היה הראשון לסייע לכל נזקק והתנדב לכל מבצע ‏ עזרה. בשכונה היה ידוע כבחור אמיץ וטוב לב והכל הכירוהו והוקירוהו. את ‏ טוב לבו ודאגתו לזולת הוכיח פעם בשכונתו, כשמכונית עברה והפילה אישה ‏ ארצה. אברהם רץ אליה, אסף אותה כשהיא שותתת דם, הכניס אותה למונית ‏ והסיע אותה לבית-החולים. לאחר מכן ישב לידה כל הלילה ודאג לה כאילו ‏ הייתה זו בת משפחתו. בת-שחוקו משכה אליו ילדים קטנים והוא היה מוכן ‏ ומזומן תמיד לעזור להם בכל אשר יכול.‏ אברהם גויס לצה"ל במאי 1969 והוצב לחיל הצנחנים. בבואו לחופשות, ניכר ‏ עליו שהוא מאושר בחייו בצבא. הוא היה מלא מרץ, היה איש חברה והרבה ‏ להתכתב עם חברים שונים. הוא שאף לראות את העולם וקיוה כי לאחר ‏ השירות הצבאי ייסע לטייל לחוץ-לארץ.‏ ביום כ"ב בסיון תש"ל (26.6.1970), נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-‏ עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. מפקד היחידה כתב להורים ‏ מכתב תנחומים ובו ציין את אברהם כ"חייל טוב ומסור, אהוב על חייליו ‏ ומפקדיו, אשר מילא את תפקידיו בנאמנות ובקנאות. בנפלו השאיר חלל ריק ‏ בחיי היחידה, חלל אשר לא ימלא. כל היחידה כואבת את כאב המשפחה".‏ בבטאון תנועת "הנוער העובד והלומד" "נעורים", נכללה רשימה קצרה עליו ‏ בצירוף תמונתו.‏ טורקיאן אברהם, יהי זכרו ברוך.‏